דחיית בקשת ידועה בציבור למנות נאמן על עסקים הרשומים על שם בנו של המנוח

פתח דבר:

שורה של הליכים שונים ננקטו ומתנהלים בפניי בעניין עזבונו של המנוח ד.ב. ז"ל (להלן:" המנוח") והם מפורטים בכותרת. הגם שהמנוח הותיר אחריו 4 ילדים, המאבק המשפטי מתנהל למעשה בין מי שהייתה לכאורה "ידועה בציבור" כאשתו עד למועד פטירתו, היא הגב' ל.ל. (להלן: " הידועה" או " המבקשת") לבין בנו ג.ב (המשיב 1 שיכונה להלן : " גיל" או " הבן"). יתר ילדיו של המנוח הודרו מצוואתו (שאף היא נטושה במחלוקת בין הידועה והבן) והם לא ראו לנכון להיות מעורבים בהליכים שבפניי באופן פעיל (ראה הודעתם מיום 7/11/12).

כאמור, המבקשת היא למעשה אלמנת המנוח ד.ב. ז"ל הגם שלא נישאה לו מעולם, אלא חיה עמו חיים משותפים כידועה בציבור ככל הנראה משנת 2001 ועד ליומו האחרון. המבקשת מעוניינת במספר צווים וסעדים זמניים גורפים ביחס למספר עסקים הרשומים על שם המשיב ומנוהלים על ידו וזאת חרף ו/או בנוסף למינוי מנהל עזבון זמני שמונה על ידי בית המשפט.

הידרשות שיפוטית לעתירותיה של המבקשת מצריכה, בגדר תקנות סדר הדין הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 בחינת "ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת התביעה" (תקנה 362(א) לתקסד"א), בחינת תם לבה של המבקשת, מידתיות הסעדים המבוקשים (תקנה 362(2) לעיל) ובחינת מאזן נזקים (תקנה 362(ב1) לעיל). פועל יוצא הוא שיש להידרש לבחינת הטענות המהותיות של המבקשת וסיכויין הלכאורי. זאת ועוד, כידוע, בין שני התנאים, סיכויי התביעה ומאזן הנוחות, ישנו מערך של "כלים שלובים" ויחסי גומלין. ככל שהזכות לכאורה הינה טובה יותר, תידרש המבקשת פחות שמאזן הנוחות ייטה לכיוונו; ולהיפך, ככל שהזכות לכאורה או סיכויי התביעה נמוכים יותר, כך יהיה על המבקשת להוכיח, כי מאזן הנוחות נוטה לכיוונה באופן משמעותי יותר.

בחינות אלה תיעשנה בהחלטתי זו לא רק על יסוד מסמכים שצורפו אלא גם ובעיקר על יסוד עדויות שנשמעו בפניי שעות ארוכות במסגרת הדיון שנערך במעמד הצדדים ומנהל העזבון הזמני וכן אדרש לבחינת הליכים קודמים בהם היו מעורבים המשיב, המנוח וגרושתו בבית המשפט לענייני משפחה בטבריה (במסגרת תמ"ש 2350/00, 2352/00, 2353/00). כל זאת בהשוואה לעובדות ולטענות התביעות העיקריות השונות שהגישה המבקשת ובפרט תביעתה הרכושיתבתמ"ש 34920-09-12.

המבקשת טוענת, כי היא ידועה בציבור של המנוח והקימה עמו (בשותפות מלאה) 2 עסקי מסעדנות משגשגים בעיר *** וכי היא זכאית ליהנות מרווחיהם והכנסותיהם ואף לפקח על פעילותם הכלכלית שעה  שזכות זו נמנעה ממנה בכוח הזרוע מצד הבן.

לשם מתן הצווים הגורפים המבוקשים, אדרש לבחון על פי הראיות שבפניי, האם ניתן לקבוע לצורך הסעד הזמני, כי אכן המבקשת הינה בעלים של מי מהעסקים הנדונים ואשר רשומים על שם הבן בלבד. במידה והתשובה תהיה שלילית, יהא צורך לבחון מה מעמד המבקשת ביחס לעסקים אלו, ככל שהמנוח היה בעלים שלהם או שותף בהם עם בנו.

בהקשר זה, אף אם התשובה תהיה שהמנוח היה שותף עם בנו, עולה על הפרק שאלת מעמדה של המבקשת כיורשת וזאת בשים לב לעובדת קיומה של צוואה חתומה בעדים של המנוח.

ברי, כי אם התשובה לשאלות המקדמיות לעיל חיובית היא, תיקל על בית המשפט האפשרות להיענות בחיוב לבקשות. אם התשובה לשאלות אלה שלילית, נותרת למעשה עתירה עיקרית אחד על הפרק של מזונות מן העזבון ואו-אז בחינת מידתיות הסעדים המבוקשים הופכת לטעמי למורכבת הרבה יותר.

משהתווינו את אופן ההכרעה, נצא כעת לדרכנו:

א.        הבקשות לסעים זמניים מטעם הידועה בציבור:

1.         כאמור, בפני בקשה מטעם המבקשת ליתן צו מניעה זמני אשר יאסור על הבן ו/או מי מטעמו לבצע כל דיספוזיציה מכל סוג בעסקים ב*** המחולקים לשווארמה (" ב.נ. ") בצד אחד ולמסעדה סינית (" ס. ") בצדה האחר (להלן: "בתי העסק" ו/או "המסעדות") כן עתרה המבקשת למנות נאמן מטעם בית משפט, צד ג' שאינו תושב ***, אשר יהיה אחראי לתפעול וניהול כלכלי של העסק המשותף כאשר הצדדים יממנו את שכרו בחלקים שווים. עוד עתרה המבקשת להפקיד בידי מנהל העזבון הזמני מחצית הפדיון של בתי העסק.

ב.         ההליכים העיקריים ותיאור עובדתי רלבנטי:

2.         בתביעה הרכושית אותה הגישה המבקשת נטען על ידה, כי הייתה הידועה בציבור של המנוח וכי במסגרת היחסים המשותפים הם קיימו שותפות כלכלית מלאה, לרבות שותפות עסקית במסעדת מזון מהיר ידועה ב*** בשם " ב.נ. " ובמסעדה סינית בשם " ס. ".

3.         הקמת המסעדות נעשתה לטענת המבקשת על ידי המנוחה ועל ידה בשיתוף מלא והכל כאשר המנוח היה מוגבל באמצעים ונהנה מתמיכתה הכלכלית.

4.         המנוח הלך לעולמו ביום 26.08.12 והמבקשת הגישה לרשם לענייני ירושה בקשה למתן צו ירושה אחר עזבונו בו עתרהלהיכלל במצבת היורשים וזאת מכוח סעיף 55 לחוק הירושה. באותו הליך טענה המבקשת, כי המנוח לא הותיר אחריו צוואה.

5.         פרט להליכים אלה (תביעה רכושית להצהיר עליה כבעלים של מחצית מבתי העסק ובקשת צו ירושה) הוגשו מטעמה של המבקשת שתי תובענות נוספות: האחת, למזונות ידועה בציבור מן העיזבון והשנייה הינה התנגדות לקיום צוואת המנוח מיום 06.08.2001. מטעם הבן הוגשה מנגד תובענה לקיום צוואת אביו המנוח וכן התנגדות לבקשת צו הירושה שהגישה המבקשת.

6.         זהו המקום לציין ולהדגיש, כי הגם שהמנוח אינו נמצא עמנו עוד, הרי שקיימות עדויות מפיו אודות ההתנהלות הכלכלית שלו ולעניין הקמת חלק מבתי העסק וזאת במסגרת הליכים שונים שננקטו בסכסוך גירושין מר שהיה בינו לבין אשתו לשעבר ואם המשיבים. סכסוך זה התברר בבית המשפט לענייני משפחה בטבריה בפני כב' השופטת א. בוהדנה ונתקיימו בו מספר ישיבות הוכחות (להלן: " ההליכים הקודמים"). בתומם של אותם הליכים ניתן פסק דין מאוחד בתיקי המזונות והרכוש וזאת ביום 30/5/2007. לאחר כשנה, ביום 10/9/2008 חתמו המנוח ואשתו לשעבר על הסכם גירושין כולל שאושר בבית המשפט לענייני משפחה בטבריה (להלן : " ההסכם").

7.         במסגרת דיון בבקשות ובסיכומיה של המבקשת היא עתרה לעשות שימוש בהליכים הקודמים גם בהליך הנוכחי. כך בסעיף 6 לסיכומיה טענה ב"כ המלומדת של המבקשת, כי קיים השתק פלוגתא מכוח ההליכים הקודמים ביחס לשאלה אם המנוח היה "שכיר" או "שותף" ופועל יוצא הוא לשיטתה שגם המבקשת הינה במעמד של "שותפה" מכוח אותה קביעה שיפוטית. לא מצאתי התייחסות כלשהי לטענה זו של ב"כ המבקשת בסיכומי ב"כ המשיב.