דחיית בקשת בנק דיסקונט לאכיפת שיעבוד צף ומינוי כונס נכסים בגין יתרת חוב

זוהי בקשה למימוש אגרת חוב (שיעבוד צף) שהוגשה ע"י בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: "הבנק") נגד פיצה חרמון בע"מ (להלן: "המשיבה"). הבקשה הוגשה בגין יתרת חוב של כ-153,000 ש"ח של המשיבה לבנק מכספי הלוואה בסך 450,000 ש"ח אותה קיבלה המשיבה, בתנאים שיפורטו להלן, ביום 31/7/08.

ביחד עם הבקשה למימוש אגרת החוב הוגשה בקשה למינוי כונס נכסים על פי צד אחד. שתי הבקשות נדונו במעמד הצדדים.

אין מחלוקת בין הצדדים כי הבנק נתן למשיבה הלוואה בסך 450,000 ש"ח לפי הסכם מיום 31/7/08. המשיבה טוענת כי לא הפרה את הסכם ההלוואה. ההלוואה היתה לתקופה של 5 שנים והיתה אמורה להיפרע ב-60 תשלומים חודשיים כשסכום ההחזר החודשי עמד על כ-9,000 ש"ח ופירעון תשלומי ההלוואה היה אמור להתחיל ב-1/10/08.

במועד בו עמדה ההלוואה לפירעון מיידי ע"י הבנק היתה קיימת בחשבון יתרת זכות על סך כ-60,000 ש"ח; לחברה היו פיקדונות על סך 133,000 ש"ח שקוזזו ע"י הבנק ובהמשך אותו חודש נכנסו לחשבונה תקבולים נוספים מכרטיסי האשראי והחזרי מע"מ בסך של כ-120,000 ש"ח.

הסכסוך גבי החיובים הכספיים מוצא ביטוי בתביעת הבנק שהוגשה נגד המשיבה בסדר דין מקוצר, בבית משפט השלום בטבריה (ואח"כ הועברה לבימ"ש השלום בקריות) ובבקשה לרשות להגן שהוגשה ע"י המשיבה (נספח ה'1-ה'2 לתשובה בכתב מטעם המשיבה).

בקצרה יאמר כי היחסים העיסקיים שבין הבנק למשיבה נוצרו בעקבות התקשרות שנעשתה בין מנהל המשיבה עם חברת אלגד פיצה בע"מ המפעילה רשת של סניפים לממכר פיצות תחת הזיכיון של "דומינוס פיצה". בחודש מאי 2008, פתחה הרשת סניף חדש בנצרת עילית (להלן: "הסניף") והציעה את הזיכיון בו למספר מועמדים פוטנציאליים שאחד מהם מר עוידאת פיראס, שהיה אותה עת, עובד שכיר ברשת באחד מסניפיה במרכז הארץ.

את המועמדים הפוטנציאליים, הפנתה הרשת לסניף הבנק בעכו (בו יש לרשת חשבון פעיל) לצורך בדיקת רקע כלכלית לצורך מתן הלוואה. משנבדקה מועמדותו של פיראס ונמצא מתאים ע"י הבנק, הוקמה על ידו המשיבה ב-6/7/08 בה הוא מבעל מניות ומנהל.

סמוך לאחר הקמת המשיבה ועל פי הנחיות הבנק נפתח ביום 10/7/08 חשבון למשיבה בסניף הבנק בעכו, המשיבה חתמה על מסמכי פתיחת החשבון, ובכללם גם על מסמכי השעבוד הצף אשר את אכיפתו מבקש הבנק.

ביום 23/7/08 נחתם בין אלגד פיצה בע"מ לבין המשיבה הסכם הזיכיון לפיו הוענק לחברה זיכיון לניהול סניף הרשת בנצרת עילית לתקופה של 10 שנים עם אופציה להארכה נוספת. ההסכם לניהול הסניף שנעשה בין המשיבה לאלגד פיצה בע"מ כלל תשלום  דמי זיכיון לתקופה בת 10 שנים בסך 100,000 ש"ח, רכישת ההשקעות והציוד בסניף והחזר הוצאות פרסום בתמורה לסך 580,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

לטענת המשיבה כניסתו של הסכם הזיכיון לתוקף הותנתה בתנאי מתלה בדבר חתימת המשיבה על הסכם שכירות עם בעל המושכר בו נמצא העסק. נקבע כי במידה ולא יחתם הסכם שכירות תוך 30 ימים, תשיב אלגד פיצה בע"מ למשיבה את מלוא הכספים ששולמו לה לפי הסכם הזיכיון.

ביום 31/7/08 נחתם הסכם ההלוואה בין המשיבה לבנק. 

מלוא סכום ההלוואה בסך 450,000 ש"ח הועבר ישירות מהבנק לחשבון אלגד פיצה בע"מ, בסניף הבנק בעכו. בנוסף לסכום ההלוואה העביר פיראס מחשבונו הפרטי לחשבון אלגד פיצה בע"מ סך 150,000 ש"ח.

עד ליום 1/8/08 הועברו על חשבון ההתקשרות עם אלגד פיצה בע"מ סך כולל של 600,000 ש"ח.

בטרם נחתם הסכם השכירות למקרקעין, ביום 1/8/08 נמסרה למשיבה החזקה בסניף והוחל בניהולה. ימים ספורים אח"כ החלו התנכלויות חוזרות ונשנות לרכוש ואיומים על פיראס ועל עובדיו ע"י חבורת נערים מקומית שנהגה לפקוד את המתחם כולו באופן תכוף.

משלא הצליח לפתור את הבעיה ללא התערבות המשטרה הוגשה על ידי פיראס תלונה למשטרה. אז הוברר לו כי הסניף סבל מבעיות התנכלות של גורמים אלו כבר מתחילת פתיחתו ועוד לפני התקשרותו בהסכם הזיכיון. המשיבה נקלעה למצב שלא תוכל להמשיך ולנהל את העסק.

ביום 25/8/08 הודיע לאלגד פיצה בע"מ כי עליה להשיב למשיבה את מלוא הכספים ששולמו על פי ההסכם ושהחזרת הכספים והחזרת החזקה בסניף תעשה בשיתוף פעולה ובצורה מסודרת.

לטענת פיראס התנאי המתלה לקיום הסכם הזיכיון לא התקיים כי  לא נחתם בינו לבין בעלי המושכר חוזה שכירות.

פיראס טוען כי הוא בחור צעיר כבן 24 שנה ואלגד פיצה בע"מ ניצלה את תמימותו וחוסר ניסיונו העסקי בהעלמת המידע הקשור להתנכלויות של הגורמים השונים במתחם הרשת, כמו גם אח"כ בדחיית ניסיונותיו להגיע להבנה הולמת לתום ההתקשרות הקצרה שהתנהלה בין כולם, בכוונה להפעיל עליו לחץ שיכנע לדרישותיהם של אלגד פיצה בע"מ והבנק.

ב-4/9/08 השיבה המשיבה את החזקה בסניף על ציודו, הסחורה והמלאי שנותרו בו, לאלגד פיצה בע"מ, לאחר שנעשתה ספירת מלאי בנוכחות נציג הרשת, כמתואר בנספח א' לתצהירו של פיראס.