דחיית בקשה לתשלום פיצויים של פלוני אשר זוכה מחמת הספק מעבירות רצח ועוד

השופט יוסף אלרון, נשיא [אב"ד]:

עניינה של החלטה זו בקשה לתשלום פיצויים לפי סעיף 80 לחוק העונשין' התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"; "הבקשה").

המבקש זוכה מחמת הספק מעבירות של רצח, קשירת קשר ונשיאת נשק שלא כדין.

הפיצוי הכספי המבוקש על ידו, הינו, בגין תקופת מעצר בו היה נתון, כמו גם בגין התקופה שבה שוחרר לחלופת מעצר, בביתו, וכן עבור הוצאות משפטו, כפי שיפורט בהמשך.

א.         כללי:

נגד המבקש ואחיו מ' (להלן: "מ'") הוגשו כתבי אישום נפרדים המייחסים להם עבירת רצח וקשירת קשר לרציחתו של המנוח אשר פגע מינית באחותם ואף נדון לעונש מאסר בפועל בגין כך.

לצורך מימוש הקשר, הצטיידו השניים בנשק, כך על פי כתבי האישום, הגיעו ברכב סמוך לבית אימו של המנוח ובעוד המבקש ממתין ברכב, יצא מ' מהרכב, ירה בנשק לכיוונו של המנוח וגרם למותו, שב לרכב, והשניים נמלטו מהמקום.

מ' הורשע בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום (עבירת רצח ונשיאת נשק שלא כדין) על ידי הרכב בראשות כב' ס. הנשיא (כתוארו דאז) השופט ברלינר, זוכה מעבירת קשר לביצוע פשע ונדון לעונש של מאסר עולם.

המבקש זוכה מחמת הספק בתום שמיעת הראיות בעניינו מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום ועתה, מבקש פיצוי כספי כמצוין לעיל.

הפיצוי הכספי המתבקש הינו בגין פרק הזמן שבין יום 16/12/09 עד ליום 14/07/11, עת היה נתון במעצר וממועד זה ואילך, עד ליום 30/12/12 פרק הזמן בו היה נתון בחלופת מעצר בתנאי מעצר בית מלא, בביתו.

ב.         נימוקי הבקשה:

לטענת המבקש, מתקיימים בעניינו תנאי סעיף 80 לחוק העונשין, על פי כל אחת מהעילות הקבועות בסעיף זה והמזכות אותו בפיצוי כספי, קרי, "לא היה יסוד לאשמה" ו"נסיבות אחרות המצדיקות זאת".

בהתייחס לעילה על פי הגדרתה כ "לא היה יסוד לאשמה " נטען כי הראיות הלכאוריות שהיו בידי המשיבה בטרם הגשת כתב האישום לא היה בהן די לצורך הגשת כתב האישום, על פי העבירות שיוחסו לו בכתב אישום זה.

באשר לעילת "נסיבות אחרות המצדיקות זאת ", נטען כי התנהלות המשיבה והמגעים להסדר טיעון בעניינו גרמו להתמשכות ההליכים והארכת מעצרו וכי הסדר הטיעון נמנע בשל לחצה של משפחת המנוח.

בנימוקי הבקשה בכתב כמו גם בטיעוניו בעל פה, פרט ב"כ המבקש את "חולשת הראיות" מנקודת מבטו וטען כי מחדלי החקירה המשטרתית יש בהם, כשלעצמם, כדי להקים עילה לתשלום פיצויים.

בתמצית בלבד אציין כי ב"כ המבקש התייחס בטיעוניו למערך הראיתי  אשר נבחן על ידי בית המשפט בהכרעת הדין ובכלל זה, תמליל ההקלטה המשטרתי וכהגדרתו"אופייה הבעייתי של הקלטת", אשר על פי הנטען בתמליל המשטרתי, היה בה כדי להצביע על מעורבותו של המבקש וטען כי לו נבחנה הקלטת כדבעי על ידי חברה חיצונית, ייתכן וההחלטה בדבר מעצרו של המבקש, לא היתה מתקבלת כלל.

כמו כן, הפנה ב"כ המבקש להערת בית המשפט בהכרעת הדין, בדבר העדר שוטר דובר השפה הערבית בעמדת האזנה, עת הוכנס מדובב לתאו של המבקש במהלך החקירה, והקביעה כי היה בכך כדי מחדל חקירתי.

באשר לאופיו של זיכוי המבקש, נטען כי הספק בעניינו הינו "ספק מהותי" ולמעשה, לא הונחה תשתית ראייתית לכאורית להוכחת אשמתו של המבקש, כמו גם לא הובאו ראיות נסיבתיות אשר היה בהן כדי לקשור אותו לביצוע העבירות.

בנוסף לכל אלה, הצביע ב"כ המבקש על זיכויו של האח במשפטו מעבירת קשירת הקשר ומביצוע העבירה בצוותא.