דחיית בקשה לשחרור תפוסים לצורך שכירת סנגור פרטי

האם ראוי להורות על "שחרור" רכוש וכסף שנתפס ומוחזק מכוח צווים זמנים ו"גורלו" צפוי להיות מוכרע במסגרת בקשת חילוט שהגישה המדינה, וזאת על מנת שיעלה בידי הנאשם לשכור שירותיו של עורך דין פרטי?

זו השאלה אשר העמידו הצדדים להכרעתי.

ביום 16.12.15 הוריתי על דחיית הבקשה, ולהלן יפורטו נימוקיי.

העובדות הצריכות לעניין

1.ביום 13.7.15 הוגש נגד המבקש כתב אישום המייחס לו, בין היתר, עבירות מס, מרמה והלבנת הון. כתב האישום משרטט מערכת אותה - כך נטען – ניהל הנאשם ועיקרה שימוש בחברות שונות; הסוואת מעורבותו בפעילות כלכלית מגוונת; הוצאת חשבוניות פיקטיביות וביצוע פעולות ברכוש אסור, כהגדרתו בחוק לאיסור הלבנת הון, התש"ס – 2000 (להלן - חוק איסור הלבנת הון).

על פי כתב האישום, היקף "הרכוש האסור" עולה על 66 מיליון ₪.

2.במסגרת הליכי המעצר שהתנהלו בתיק, הסכים סניגורו (דאז) של המבקש, עו"ד שמואל קליין, לקיומן של ראיות לכאורה, ובסופו של יום - הורה בית המשפט על מעצרו של המבקש בפיקוח אלקטרוני בצירוף לתנאי ערובה נוספים. לאחר מתן ההחלטה, החל המבקש לייצג את עצמו בהליכי המעצר.

3.במהלך חקירת החשדות נגד המבקש, נתפסו על ידי המשיבה רכוש ונכסים אשר נטען כי שייכים (בבעלות מלאה או חלקית) למבקש, וזאת כמפורט להלן: (א) סכומי כסף שנתפסו בשני חשבונות בנק בהיקף של 90,000 ₪; (ב) שתי מכוניות מסוג ריינג' רובר; (ג) שני שטחים חקלאיים ברמת השרון (5 דונם ו-20 דונם) המצויים בבעלות רשות הפיתוח ועליהם רשומה הערת אזהרה לטובת המבקש (להלן - נכסי המקרקעין). אדרש בהמשך לשווים המוערך של נכסי המקרקעין; (ד) סירה שערכה נאמד בכ-308,000 ₪; (ה) שעונים ותכשיטים (שלושה שעוני יד שערכם נאמד בכ- 134,000 ₪, שתי טבעות שערכן נאמד בכ-72,750 ₪, יהלום שערכו נאמד בכ-12,000 ₪).