דחיית בקשה לצירוף חוות דעת גרפולוגית

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בנצרת (כב' השופטת ר. גורביץ) מיום 7.11.15, בתיק תמ"ש 27030-08-13 (להלן: "בית משפט קמא"), במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לצרף חוות דעת גרפולוגית מטעמו (להלן: "ההחלטה").

2. בתמצית, טוען המבקש כי יש להתיר את צירופה של חוות דעת גרפולוגית מטעמו בשל שלושה טעמים מרכזיים: המועד בו הוגשה חוות הדעת - טרם הוגש תצהיר עדות ראשית, תוכן חוות הדעת, הקובעת בוודאות של 90% כי חתימתו בצד התוספת בכתב יד – מחצית – זויפה; דרך המלך לבירור טענת הזיוף היא על דרך צירופה של חוות הדעת הגרפולוגית - הנוטריון , שאישר לפני כ- 17 שנה את הסכם הממון, לא חתם ליד התוספת בכתב יד ובתשובותיו לבית המשפט ציין, כי ההסכם לא נערך על ידו וכי תשובותיו ניתנות לפי מיטב זכרונו. משכך, יש להתיר את צירוף חוות הדעת, במיוחד שאת הסכם הממון ערך עו"ד, שהינו בן דודה של המשיבה.

3. בתמצית טוענת המשיבה, כי מדובר בבקשה קנטרנית וטורדנית ויש לדחותה בשל שלושה טעמים מרכזיים: ההחלטה הינה חלוטה - עוד ביום 12.2.15 החליט בית משפט קמא, בהסכמת הצדדים, על משלוח שאלות מוסכמות לנוטריון וכי תשובותיו ישימו קץ לטענת הזיוף; המבקש מנוע מלצרף חוות דעת מטעמו וזאת בהתאם לחוק בית משפט לענייני משפחה ותקנה 258יב(ז) לתקנות סדר הדין; אין משקל לחוות הדעת הגרפולוגית - הסכם הממון המקורי לא הומצא לה ועובר לחתימת המבקש על הסכם הממון, עבר הוא אירוע מוחי.  סעיף 3 להסכם הממון מדבר מפורשות על מחצית הזכויות בדירה, שלימים נמכרה ותחתיה נרכשה דירה חדשה שנרשמה בשלמות על שם המשיבה, ללא כל התייחסות להסכם הממון.

4. להשלמת המארג העובדתי אציין כי במועדים הרלבנטיים היו הצדדים ידועים בציבור, בן דודה של המשיבה, ערך עבורם הסכם ממון וביום 20.5.98 אישר הנוטריון, כתוארו דאז, ומי שלימים מונה לשופט, כי הצדדים זוהו בפניו וחתמו מרצונם על הסכם שכותרתו "הסכם ממון", בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו ולאחר שניתנו להם הסברים נאותים אודותיו.

ההסכם אושר מכוח סעיף 2(ג) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 ועל פי חוק הנוטריון, התשל"ן-1976; ההסכם מחזיק שני עמודים ומכיל 6 סעיפים (להלן: "הסכם הממון").

5. נוכח כהונתו של כב' השופט בבית המשפט המחוזי, החליטה נשיאת בית המשפט העליון, כבוד השופטת מ. נאור בהחלטה מיום 1.12.15, כי בקשת רשות הערעור תתברר בבית המשפט המחוזי בחיפה והיא נותבה לבירור בפני.

6. הערכאה המבררת בחנה לא אחת את טענת הזיוף שהעלה המבקש. ביום 3.2.15 התקיים דיון ארוך בו טענו הפרקליטים בהרחבה לענין החתימה/זיוף. כפי שעולה מתוך הפרוטוקול, ניסחו הפרקליטים חמש (5) שאלות מוסכמות שיופנו לכב' השופט, שאישר כאמור את הסכם הממון. בימ"ש קמא קבע "תשובות כב' השופט שמות סוף פסוק לטענת הזיוף" (סעיף 5 להחלטתו מיום 3.2.15). כב' השופט השיב על השאלות ביום 8.2.15. לאור תשובותיו ובהמשך לסעיף 5 להחלטתו מיום 3.2.15, הורה בית משפט קמא על דחיית טענות המבקש בעילת הזיוף – ההחלטה מיום 12.2.15. המבקש הגיש לבית משפט קמא בקשה לנהל הוכחות על טענת הזיוף – בקשתו נדחתה ביום 16.2.15.

7. ביום 22.10.15 הגיש המבקש – בקשה למתן הוראות – אליה צירף חוות דעת גרפולוגית מטעמו. לאחר קבלת תגובת המשיבה ותשובת המבקש, קבע בית משפט קמא בהחלטתו מיום 7.11.15 כדלקמן:-

"בקשת התובע לצירוף חוו"ד הגרפולוגית נדחית. טענת הזיוף לא עלתה בכתב התביעה המקורי אלא בשלבי הביניים של ההליך והיא אף עומדת בסתירה לנטען ע"י התובע בכתב התביעה המקורי. נקבע מתווה דיוני לבדיקת טענת הזיוף בהסכמת הצדדים. צורפו תצהיר של עו"ד XX שערך את הסכם הממון, מסמך נלוה להסכם הממון שנערך ע"י התובע ותשובות של כבוד השופט המעידים על כך שהתובע חתם על ההסכם. ניתנו שתי החלטות קודמות מיום 12.2.15 ומיום 16.2.15 אשר שמו סוף פסוק לאפשרות להעלות את עילת הזיוף.

מעבר לנדרש אציין כי חוו"ד גרפולוגית היא בבחינת כלי עזר בלבד ואין בה לבדה כדי להכריע את התיק קל וחומר לנוכח הראיות האחרות שפורטו לעיל ובפרט לאור הליקויים שבה נערכה ללא עיון במסמך המקור וללא ציון המועדים של חתימות התובע להשוואה, ואף צוינה הסתייגות לעניין זה כי רצוי לצרף דוגמאות חתימות ידועות אקראיות לצורך בחינת איפיוני הכתב.