דחיית בקשה לצו למדור ספציפי כשהוא עשוי לחבל בסיכוי לשלום בית

בפנינו תביעת האישה לשלום בית, ובמסגרתה בקשה למתן צו למדור ספציפי (הארכת הצו שניתן בתאריך כ"ו בחשון תשפ"ב (1.11.21) ותוקפו לשלושים יום), בדירה בה מתגוררים הצדדים ברחוב ר' בתל אביב. הדירה בבעלות הבעל ורשומה על שמו. כמו כן הגישה האישה תביעה למזונות אישה. בית הדין קיים דיון בתאריך י"ז בכסלו תשפ"ב (21.11.21), במהלכו שמע את דברי הצדדים ובאי כוחם.

הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י בתאריך כ"ט באדר תשע"ח (16.3.18), ומנישואין אלה נולד בתאריך ג' בתשרי תש"פ (2.10.19) בנם של הצדדים [י'] (לאחר הליך פונדקאות).

מדור ספציפי

כאמור, הצדדים מתגוררים בדירה ברחוב ר' בתל אביב, דירה בת שנים או שלשה חדרים, בשטח של 61 מ"ר, אותה קיבל הבעל במתנה מאמו. בסעיף 5.5-5.7 לשטר המתנה נכתב:

"5.5 - כל הפירות שיונבו ממתנה זו יהיו לטובת נותן המתנה ובן זוגה מר מ' [...] עד יום מותם, האחרון מן השניים, ורק לאחר מכן למקבל המתנה.

5.6 - מקבל המתנה מתחייב שלא למכור את הדירה, כל עוד לא קיבל אישור מנותן המתנה ובכתב.

5.7 – מקבל המתנה ירשום הערת אזהרה אצל רשם המקרקעין לטובת נותן המתנה על התחייבות שלא לעשות עסקה בנכס, ללא אישור נותן המתנה".

עולה מן הדברים כי מדובר בבעלות מוגבלת של הבעל בדירה, שהרי על פי שטר המתנה, פירות המתנה שייכים לאם הבעל ובן זוגה לכל ימי חייהם. לכאורה זכות מגורים בדירה, היא חלק מפירות המתנה. כך שלבעל יש בדירה קנין גוף ללא קנין פירות, שהרי יש לו גוף מהיום ופירות רק לאחר מיתת הנותנת ובן זוגה.

בדירה הנ"ל מתגוררים הצדדים כארבע שנים, החל מתחילת הנישואין (או בסמוך לתחילתם) עד היום. בתאריך ה' בחשון תשפ"ב (11.10.21) הגיש הבעל בבית המשפט לענייני משפחה תביעה לסילוקה של האישה מהדירה, ולאחר מכן תבעה האישה בבית הדין שלום בית ומזונות אישה, וכן בקשה צו למדור ספציפי.

בדיון שהתקיים בפנינו טענה האישה שהיא מעוניינת לשקם את יחסיה עם הבעל, ופניה לשלום בית. היא ציינה את היות הבעל חרדתי.

הבעל בתשובתו ביקש לדחות את תביעת האישה לשלום בית, כאשר הוא מעלה את חששו ואת חרדתו, שכל מגמת פני האישה לעשוק ממנו את הדירה או חלק ממנה, וכך אמר הבעל בדיון:

"היא כל שני וחמישי אמרה שהיא רוצה לעזוב. היא רצתה בעזיבה הזו, היינו בטיפול שלא שינה כלום, ושם גם לא נאמר כל הרקע, היחסים הלכו והדרדרו [...] היום הולדת שעשיתי זה יום הולדת 40, אמרתי אני בכל זאת אני אכבד אותה, עשיתי לה ארוחה ו'סטנד אפ'. אני הגשתי בקשה לגירושין, אבל היא דחפה אותי לזה, והיא אמרה לי "יופי זה מה שרציתי בוא נתקדם" ואז השתנתה הגישה כי אח שלה מעורב פה, והיא אמרה 'רגע' וכו' זה אסטרטגיה שהיא רוצה לעשוק אותי ולהוציא אותי מהדירה ולקבל מזונות (ההדגשה אינו במקור). היא הציגה מאות אלפי שקלים שהיא חסכה על הגב שלי.

בית הדין: אם כל כך גרוע, למה אתה נשאר איתה בדירה?

הבעל: חשבנו להגיע להסכם וזה גם מה שהבנתי שהיא רצתה, רצינו להגיע להסכם כי לא רציתי לזרוק אותה לרחוב. היא כל שני וחמישי ישנה על הספה אין בינינו יחסים שנה וחצי, זה סוג של שנאה כבר".

מנגד הסבירה האישה את רצונה בשלום בית:

"אחרי שהילד נולד הוא היה היסטרי, על כל דבר! הוא היה חרדתי, ואז הלכנו לייעוץ זוגי וזה עזר בינינו. ואחר כך באה הקורונה ועמדתי להגיע לעבודה ואז הודיעו לי על חל"ת.

בית הדין: כמה זמן אתם לא מדברים?

האישה: אני מנסה לדבר.