דחיית בקשה לפירוק חברה בעילת חדלות פרעון בגין חוב עתידי על פי פסק בוררות

הקדמה :

לפני בקשה למתן צו פירוק נגד חברת אדפטיב אימג'ינג טכנולוג'יס בע"מ (להלן: "החברה"), אשר הוגשה על ידי המבקשת, חברת גלובל מחקר ופיתוח בע"מ (להלן: "המבקשת" או "גלובל"), בעילת חדלות פירעון.

עיקרי העובדות הצריכות להכרעה :

חברת גלובל הנה חברה העוסקת בפיתוח טכנולוגי מתקדם ומחקר ומצויה בבעלות אליעזר יעקב (להלן: "יעקב").  

החברה מושא בקשת הפירוק הינה חברה מוגבלת במניות, אשר לטענת המבקשת הוקמה במטרה לגייס משקיעים וכן לשווק את המוצרים שמפתחת המבקשת, ובייחוד מצלמת אבטחה בטכנולוגיה חדשנית ומתקדמת שפותחה על ידי אליעזר יעקב (להלן: "המצלמה"). מן העבר השני, טוענת החברה כי נוסדה על מנת לרכז את פיתוח ומסחור המצלמה.

חברה זו הוקמה על ידי שלושה בעלי מניות: אליעזר יעקב (בעליה של המבקשת), גדעון מילר (להלן: "מילר") ויצחק פומרנץ (להלן: "פומרנץ"). על פי הנטען, ניהול החברה בפן העסקי נמסר לידי מילר ופומרנץ, בעוד שהניהול הטכנולוגי נותר בידי יעקב.

מבקשת הפירוק עולה כי גלובל סיפקה לחברה עבודות טכנולוגיות וכן חומרים ושירותים שונים לצורך עבודתה.

בין הצדדים נתגלעה מחלוקת כספית שביסודה טענת המבקשת כי החברה לא שילמה לה תשלומים שונים עבור הפיתוח והשירותים שסיפקה לה. מחלוקת זו הועברה לבוררות לפני הבורר רו"ח בנימין (בנג'י) ריצ'מן.

בפסק הבורר הראשון שיצא תחת ידיו של הבורר ביום 13/7/10 והמנוסח כמכתב לכל מאן דבעי, נרשם באופן לקוני ותמציתי כך: "הרינו לאשר כי חברת אדפטיב אימיג'ינג טכנולוגיות בע"מ, שהיא חברת סטרט-אפ, חייבת סך של 639,000$ לחברת גלובל מו"פ בע"מ בגין עבודות מו"פ שנעשו עבורה". הא ותו לא.

שאלת תוקפו של פסק בוררות זה הועברה להכרעה שיפוטית ובמסגרת פסק דינו של בית משפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופטת שבח) מיום 22/1/12 נפסק כי הצדדים הסכימו להפנות את הסכסוך ביניהם לבוררות, וכי המדובר בפסק בוררות, הגם שאינו כולל את מלוא קביעות הבורר כפי שנמסרו לצדדים בעל פה, וכך גם אינו כולל הכרעה בכל השאלות שהפנו הצדדים לבורר. בנסיבות אלה, הורה בית המשפט על השבת פסק הבוררות לידי הבורר על מנת שזה "ימסור לצדדים פסק בורר מסודר וערוך כדבעי", תוך שבית המשפט נמנע מלבטל את פסק הבורר או לאשרו. עוד הורה בית המשפט לבורר להעלות על הכתב, באופן מסודר, את פסיקתו כפי שנמסרה לצדדים בעל פה, ללא הנמקות, ובלבד שזו לא תסתור את הסכום שנקבע בפסק הבוררות הראשון. בית המשפט הבהיר כי ככל שהבורר יבקש להכריע בנושאים נוספים, כי אז עליו להעלותם על הכתב, ואלה יהוו חלק מפסק הבוררות המשלים.

על יסוד פסק הבוררות המקורי הגישה גלובל ביום 21/2/13 את בקשת הפירוק שלפניי.

ביום 15/8/13 ערך הבורר את פסק הבוררות המשלים. במסגרת פסק הבוררות המשלים קבע הבורר כי מהסך של 639,000$ שנפסק קודם לכן יש להפחית סך של 100,000$ שגלובל קיבלה לידיה בנאמנות ואשר יועד במקור עבור החברה. היינו: סך כל החוב שחבה החברה לגלובל, המבקשת, נאמד בפסק הבוררות המשלים בסך של 539,000$. כן הוסיף הבורר וקבע כי החברה חייבת למילר, אחד מבעלי המניות בחברה, סך של 938,000$. עוד הוסיף הבורר לענייננו כי התוכניות, הפטנטים והאבטיפוס שפותחו על ידי גלובל הם הרכוש הבלעדי של החברה (סעיף 6 לפסק הבוררות המשלים).

באותה נשימה המשיך הבורר וקבע כי חובות החברה לגלובל ולמילר ישולמו מתוך רכוש החברה (סעיף 7 לפסק הבוררות המשלים), כך שהן גלובל והן מילר ייפרעו עד כדי חלקם היחסי בחוב, באותו מועד וללא יתרון למי מהם על פני רעהו (סעיף 8 לפסק הבוררות המשלים). ייאמר כבר כאן: לקביעות המומחה בכל הנוגע לאופן פירעון חוב החברה אני מייחס משמעות מיוחדת אשר יש בה כדי להכריע את גורל הבקשה כולה, כפי שיפורט עוד בהמשך.

עוד הוסיף הבורר וקבע כי בשלב זה איננו רואה הצדקה לפירוק החברה, דבר שיפחית את שוויה. אי לכך קבע הבורר כי פירוק החברה ייעשה רק בהסכמת כל הצדדים.

עד כאן סקירת הרקע העובדתי הצריך לבקשה, וכעת לבחינת טענות הצדדים.

טענות המבקשת :

המבקשת טוענת כי היא נושה של החברה על פי פסק הבוררות, אשר מחייב גם אם טרם אושר על ידי בית המשפט. כן טוענת המבקשת כי המציאה לחברה דרישת תשלום, בציינה כי אם זו לא תפרע את חובה כלפיה, כי אז תוגש נגדה בקשת פירוק.

על פי הנטען, בקשת הפירוק הוגשה לאחר שבית המשפט המחוזי בתל-אביב הכיר בפסק הבורר, תוך שהוא קובע כי פסק הבוררות המשלים אינו יכול לשנות את ההחלטה המקורית בדבר חוב של החברה כלפי גלובל הנאמד ב- 639,000$, חוב שטרם נפרע על ידי החברה.

בנוסף, לטענת המבקשת, סך התחייבויות החברה עולה על נכסיה, ולחברה אין כל יכולת לפרוע את חובותיה כלפי המבקשת וכלפי נושים נוספים. בהקשר זה מציינת המבקשת כי ככל הידוע לה, שווי נכסי החברה נאמד ב- 0 ש"ח.