דחיית בקשה לעיכוב ביצוע מאסר לבת 70, שהורשעה בחטיפת נכדתה מרוסיה לישראל

1.        זוהי בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר שהוטל על המבקשת בגין הרשעתה בעבירות של קשירת קשר לבצע פשע, חטיפה מן הארץ, וחטיפה ממשמורת. עיקר ההרשעות נוגעות לשיתוף הפעולה של המבקשת עם בתה בתכנון וביצוע של חטיפת ילדתה של הבת שהיא נכדתה של המבקשת, והעברתה מישראל למוסקבה. החטיפה נועדה לנתק את הילדה מאביה, שהוא ישראלי החי בישראל בניגוד להסדרים משפטיים וצווים משפטיים שניתנו בהליכי גירושין בין הורי הילדה. במסגרת תכנית החטיפה, נקטה המבקשת עם בתה פעולות שונות שנועדו להעביר את מקום מגוריהן מישראל לרוסיה, תוך נקיטת פעולות הסתרה שונות, בכונה להקשות על איתור מקום המצאן. ביום 26.7.01 יצאו המבקשת, בתה ונכדתה למספר ימים לארצות הברית, ובמקום לחזור לישראל, הועברה הילדה עם אמה וסבתה למוסקבה, שם התיישבו מאז 9.8.01. המבקשת שהתה שם מספר שנים, ובתה ונכדתה שוהות שם עד היום. במהלך כל השנים האלה, נותר אבי הילדה מנותק לחלוטין מבתו ומאחר שרוסיה אינה צד לאמנת האג להחזרת ילדים חטופים, לא ניתן היה להפעיל את המערכת האזרחית כדי להחזיר את הילדה לחיק אביה. המבקשת חזרה לישראל בשנת 2006, ואז נחקרה והובאה לדין. היא הורשעה בבית המשפט המחוזי בעבירות המנויות לעיל.

2.        בגזר הדין, הוטל על המבקשת עונש מאסר של 6 שנים, וכן עונש מאסר על תנאי, ובית המשפט קמא עיכב את תחילת ביצועו של המאסר עד ליום 27.1.08.

3.        המבקשת ערערה לבית משפט זה על כל חלקי פסק הדין שניתן בעניינה. היא מבקשת לעכב את תחילת ביצועו של עונש המאסר שנגזר עליה עד להכרעה בערעור.

           טענותיה הן, בעיקרן , כי סיכויי הערעור גבוהים הן כנגד הכרעת הדין והן כנגד גזר הדין. לפיכך, הנזק שייגרם מתחילת ריצוי המאסר יהיה בלתי הפיך. טעמים נוספים שהועלו הם - מעבר הזמן של 7 שנים מהארועים נשוא ההליך הפלילי, העדר נסיון הימלטות מצד המבקשת, הגעתה של המבקשת ביוזמתה לישראל, שהותה במעצר בית בלא הפרת התנאים בזמן המשפט, גילה המתקדם של המבקשת המתקרב ל-70, ומצב בריאותה הלקוי, כפי שעולה מהתעודות הרפואיות.

4.        המדינה מתנגדת לעיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל על המבקשת. לעמדתה, הערעור על הכרעת הדין מתמקד בעניינים עובדתיים, והסיכוי לשינוי קביעות בית המשפט בעניינים עובדתיים אינו טוב. הוא הדין לגבי הביסוס המשפטי שניתן בפסק הדין לביצוען של העבירות בהן הורשעה המשיבה, אשר, לדעת המדינה, הסיכוי להתערבות בו קטן. טעם נוסף שלא לעכב את ביצוע העונש נעוץ, לדעת המדינה, בסיכון הגובר להימלטות המבקשת מן הדין באם לא תיאסר. חשש זה גובר לאור עונש המאסר הממושך שהוטל על המבקשת, המגביר את המוטיבציה הטבעית להימלט מן הדין. יתר על כן, המבקשת הינה רופאה מוסמכת, שחייה המקצועיים, המשפחתיים והחברתיים נטועים ברוסיה, ובידה האפשרות להיקלט באופן מיידי בארץ מולדתה רוסיה אם תעזוב את הארץ. יתר על כן, אופי העבירות בהן הורשעה המבקשת מוסיף לחשש מפני הימלטות. השיטתיות והתחכום שבפעולתה של המבקשת בהוצאת נכדתה מהארץ, והסוואת מקום הימצאן, מגבירים את חשש כי בידיה ידע ואמצעים מתוחכמים שניתן להפעילם כדי להימלט מריצוי דינה היא. יש לציין בהקשר זה כי המבקשת עזבה את הארץ בזמן שהתנהל נגדה הליך פלילי בגין תקיפת  אבי הילדה, ועם הגעתה לרוסיה נקטה בפעולות הסוואה של מקום המצאה. גורמים אלה מצביעים על התחמקות מהליכי שפיטה, תוך שהסוותה את מקום מושבה. אדם שפועל כך מעלה חשש טבעי כי הוא עלול להימלט מהדין כאשר נגזר עליו עונש מאסר חמור.

5.        עונש המאסר הממושך של 6 שנים שנגזר על המבקשת הוא גזירה קשה לכל אדם, ולאדם מבוגר, המתקרב לשנתו ה-70, שאינו בריא, קשה הגזירה שבעתיים. עם זאת, בשיקלול הנתונים השונים שלפנינו יש לומר: לענין סיכויי הערעור לא התרשמתי כי מדובר בערעור שסיכוייו להתקבל ברורים על פניהם. התשתית העובדתית, היישום המשפטי, והערכת השיקולים לצורך ענישה נעשו בזהירות ובחשיבה מאוזנת, ואין מדובר, אפוא, בפסק דין שקיימת הסתברות גבוהה במיוחד לשינויו. גם אם יראה בית משפט שלערעור להתערב בענישה, הרי מדובר בעונש מאסר של 6 שנים שאין חשש כי תחילת ריצויו ייתר את הערעור על העונש גם אם בסופו של יום יוקל העונש באופן חלקי.

           בצד שיקול זה, עומדת חומרתן המופלגת של העבירות, ותוצאתן הקשה וההרסנית לילדה ולאביה, שמעשי החטיפה ניתקו אותם זה מזו לחלוטין למשך כ-7 שנים עד כה, ולזמן בלתי ידוע בעתיד. לצד חומרתם הרבה של המעשים, אין להקל ראש בחשש הקיים מפני הימלטות המבקשת מן הארץ באם יעוכב ביצוע המאסר. המאסר שנגזר הוא ארוך, וחומרתו עשויה להוות תמריץ להימלטות. לכך מצטרפת העובדה כי התנהגותה של המבקשת במסגרת העבירות בהן הורשעה משקפת בין היתר, התנהגות מניפולטיבית ומתוחכמת בעזיבת הארץ תוך כדי הליך משפטי שהתקיים כנגדה, ושותפות לעבירה בחטיפת הילדה תוך הסתרה והסוואה של מהלכיה ומקום מגוריה. יתר על כן, הקשר המשפחתי של המבקשת עם משפחתה ברוסיה, והיותה נטועה בחיים המקצועיים והחברתיים שם, מגבירים ביתר שאת את החשש להימלטותה מאימת הדין בישראל באם עונשה יעוכב עוד.

           נסיבות מצטברות אלה מצדיקות את דחיית הבקשה, חרף נתוניה האישיים של המבקשת מבחינת גילה המתקדם ומצב בריאותה.

           יש להניח כי שירות בתי הסוהר יתחשב בגורם גילה המתקדם של המבקשת ומצב בריאותה בקביעת תנאי המאסר בהם תוחזק.

           בנסיבות הענין ראוי כי הערעור יישמע במועד קרוב, ולא יאוחר מתום חודש אפריל 2008.

           הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר שנגזר על המבקשת נדחית, איפוא.

           ניתנה היום, ט"ז בשבט תשס"ח (23.1.08).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    יט

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: