דחיית בקשה לסעד זמני

בפניי בקשה לצו מניעה זמני, האוסר על המשיבים לעשות שימוש כלשהו במבנה (להלן: "הווילה") המצוי בחלקה החקלאית של נחלה מספר X במושב ש.מ. (להלן: "הנחלה")  וזאת עד למתן פסק דין בהליך העיקרי.

רקע עובדתי

1. אור ליום 01.11.16 הניחה המבקשת על שולחנו של בית המשפט תביעה שמהותה צו מניעה קבוע במסגרתה עתרה:

"לתת צו מניעה קבוע כנגד הנתבעים האוסר עליהם או מי מטעמם או לכל אדם אחר בין במישרין ובין בעקיפין לעשות שימוש מסוג כלשהו בבית הוילה על כל חלקיה כולל שימוש במתקנים ובכל הציוד והמיטלטלין הנמצאים בחצר הבית הוילה ואשר נמצאת בחלקה ב' – בחלקה החקלאית של הנחלה במושב XXXXX מס' XX".

2. בו ביום הגישה המבקשת בקשה דחופה לצו מניעה זמני במעמד צד אחד, בה עתרה:

"לתת צו מניעה זמני במעמד צד אחד  כנגד המבקשים האוסר עליהם או מי מטעמם או לכל אדם אחר בין במישרין ובין בעקיפין לעשות שימוש מסוג כלשהו בבית הוילה על כל חלקיה כולל שימוש במתקנים ובכל הציוד והמיטלטלין הנמצאים בחצר הבית הוילה ואשר נמצאת בחלקה ב' – בחלקה החקלאית של הנחלה במושב XXXXXX מס' XX וזאת עד למתן פסק דין בהליך העיקרי בתובענה לצו מניעה קבוע כנגדם".

3. ביום 2.11.2016 כבוד השופטת אורלי שמאי-כתב דחתה את בקשת המבקשת למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד בציינה, בין היתר כך:

"מעיון בבקשה עולה כי אין המדובר בבקשה לצו מניעה אשר מטרתו לשמור על המצב הקיים, אלא מדובר למעשה בצו עשה לפינוי וסילוק ידם של המשיבים מהבית נשוא הבקשה".

4. עוד הוסיפה, כי לדידה, ככל שייעתר בית המשפט לקבלת הבקשה, צדדים שלישיים אשר עושים שימוש בנכס, עלולים להיפגע, לפיכך דחתה את הבקשה והורתה על קיום דיון בבקשה בסדרי הדין הרגילים.

5. ביום 22.11.2016 הגישו המשיבים את כתב הגנתם ותגובתם לבקשה לצו מניעה זמני.