דחיית בקשה לסילוק תביעה מחוסר סמכות עניינית מאחר שהצדדים לא היו ידועים בציבור

כללי

1.      בפני בקשה לסילוק התביעה על הסף מן הטעם שבית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בה וזאת,  מאחר שהצדדים לא היו ידועים בציבור.

2.      המשיב (להלן: "האיש") הגיש ביום 27/03/07 כנגד המבקשת (להלן: "האישה") תביעה לפירוק שיתוף במיטלטלין ובזכויות בדירה ברח' ...... הרשומה על שם האישה.

3.      כמו כן בקש האיש מבית המשפט להצהיר כי הצדדים הינם "ידועים בציבור" למן שנת 1999 וכי מכח הצהרה זו, עומדת לו הזכות להירשם כבעלים של מחצית מכלל הנכסים והרכוש שנצבר למן תחילת הקשר ועד סיומו ב-11/2006 (סע' 23 לכתב התביעה וסע' 2 לסיכומי האיש).

4.      האישה הגישה כתב הגנה ובמקביל הגישה את הבקשה שבכותרת לסילוק התביעה על הסף.

5.       בהחלטתי מיום 02/08/07, קבעתי כדלקמן: "לצורך קביעת הסמכות, על בית המשפט לקבוע ממצא עובדתי בנוגע לטיב מערכת היחסים בין הצדדים דהיינו האם היא עולה כדי הגדרתם כידועים בציבור".

6.      לאחר מספר ישיבות בהן שמעתי את הצדדים ועדים נוספים מטעמם, סיכמו הצדדים לבקשתם, בכתב כאשר תגובת האיש לסיכומי האישה הוגשה ביום 06/05/09.

הצדדים

7.      האיש גרוש  ולו שלושה ילדים מגרושתו .

8.      האישה גרושה ולה ילד אחד קטין המתגורר עמה.

טענות הצדדים

9.      לטענת האישה, הצדדים לא היו ידועים בציבור כהגדרתם בחוק ובפסיקה אלא "חברים אינטימיים בלבד" במערכת יחסים שהתמשכה לסירוגין על פני כחמש שנים כאשר המגורים המשותפים היו לסירוגין מסוף שנת 2002 ועד 11/2005 .

10.  לטענת האיש, הצדדים היו ידועים בציבור במשך תקופה של כשבע שנים.

דיון

המסגרת המשפטית

11.  המושג "ידועים בציבור" זכה להגדרה ברורה בפסיקה זה מכבר בשורה ארוכה של פסקי דין והובהר כי הוא כולל שני יסודות : חיי משפחה וניהול משק בית משותף.הדברים סוכמו לאחרונה ב רע"א 9755/04 סיגל ביטון נ' קצין תגמולים משרד הביטחון מיום 31/08/08 (פורסם במאגר "פסקדין") כדלקמן:

"יש כאן שני יסודות: חיי אישות כבעל ואישה וניהול משק בית משותף. היסוד הראשון מורכב מחיים אינטימיים כמו בין בעל ואשתו המושתתים על אותו יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות, המראה שהם קשרו את גורלם זה בזו... היסוד השני הוא ניהול משק בית משותף. לא סתם משק בית משותף מתוך צורך אישי, נוחות, כדאיות כספית או סידור ענייני, אלא כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים, כנהוג וכמקובל בין בעל ואישה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים..." (ע"א 621/69 נסיס נ' יוסטר, פ"ד כד (1) 617,619 (1970" ) (להלן: עניין נסיס )).לאופן שבו תופש הציבור את מערכת היחסים שבין בני הזוג אין נפקות לעניין קביעת מעמדם כ"ידועים בציבור" (ראו 481/73 רוזנברג נ' שטסל , פ"ד כט (1) 505 (1974); אמנון בן דרור זוגיות ללא נישואין - הידועה בציבור ספר שני (2003); מנחם שאוה הדין האישי בישראל 683 (מהדורה רביעית, התשס"א - 2001); דניאל פרידמן "הידועה בציבור בדין הישראלי" עיוני משפט ג' 459,462 (1973) ). הדגש הוא על תפישתם הסובייקטיבית של בני הזוג את מערכת היחסים ביניהם: "אמור אפוא , שבבואנו לבחון את מערכת היחסים שבין אותם בני זוג לא נשואים, על המשתמע מהם, ראוי שבחינה זו תיעשה על -פי קריטריונים סובייקטיביים, דהיינו, כיצד ראו בני הזוג , האיש והאישה, את מערכת היחסים שביניהם" (ע"א 79/83 היועץ המשפטי לממשלה נ' שוקרן, פ"ד לט (2) 690,694 (1985); ראו גם ע"א 4305/91 שדה נ' קרבוס (לא פורסם, 22.2.1994). נטל ההוכחה לצורך ההכרה בבני זוג כ"ידועים בציבור" מוטל על הטוען לכך (מנחם שואה , בספרו הנ"ל בעמ' 683 - 684 ) . נטל זה אינו פשוט כלל ועיקר. בית המשפט יסיק את מסקנתו, בכל מקרה ומקרה לפי בחינה פרטנית של הראיות באספקלריה של מבחני יחסי האישות ומשק הבית המשותף: ...כל מקרה ראוי לו שייבחן על-פי נסיבותיו, מתוך ראייה כוללת של העובדות ומתוך סקירות היחסים על-פי מרכיבים שונים ומאפיינים המתקיימים בהם..." (עניין שוקרן הנ"ל , בעמ' 694)" .

12.  על אופן בחינת הדברים על ידי בית המשפט, עמד כב' השופט שוחט בתמ"ש 32401/01 פ.ד נ' א.א, תק-מש 2006 (1) 308 באמרו לעניין זה כדלקמן:

"ניתן להסתייע מבחינה ראייתית בעדותם של בני הזוג בכל הנוגע לתפיסתם את מערכת היחסים ביניהם. יחד עם זאת, יש להתייחס בחשדנות -מה כלפי עדותו של בן הזוג שמבקש לשלול את את קיומה של מערכת היחסים הנטענת. מטבע הדברים, יעמוד בן הזוג (הגבר) על דוכן העדים ויתייחס לאשת חיקו במשך שנים כאל פילגשו בגבעה וישלול מכל וכל את מעמדה כבת זוגו- "ידועה בציבור", בעוד שאם זו האישה, תתייחס היא לגבר במקרה הטוב כאל מאהב... משכך מן הראוי שבית המשפט יתן את דעתו להתנהגות בני הזוג במהלך השנים כפי שעלתה בעדויותיהם -בבחינת עובדות תוך הסתייעות בעדות בני הזוג כעדות מסתברת יותר המתאימה לאותה התנהגות".

ומן אל הכלל אל הפרט:

13.  אקדים ואומר כי כל אחד מן הצדדים הביא מספר עדים מטעמו ואולם סבורני כי די בעדויות הצדדים עצמם כדי להציג תמונה ברורה של אופי מערכת היחסים ביניהם. לפיכך אתמקד בהן .

חיי משפחה

14.  המונח "חיי משפחה" כוונתו לחיי אישות, מגורים משותפים, בילויים משותפים וכיו"ב.

יחסים אינטימיים

15.  מחומר הראיות עולה כי אין מחלוקת בין הצדדים באשר להתקיימות המרכיב של יחסים  אינטימיים (סע' 5 לכתב ההגנה).

מגורים משותפים

16.  הנתבעת טענה כי לא התגוררו יחד דרך קבע אלא לסירוגין. עם זאת, אישרה  בסע' 11 לתצהיר עדותה הראשית כי לאחר שרכשה דירה במסגרת פרוייקט מיוחד לזכאים תושבי ...., עבר האיש להתגורר עימה בדירה: "ביולי 2002 או בסמוך לכך קבלתי את מפתחות הדירה. מאחר ונוצר קשר טוב בין המשיב לבני ולאחר תחינות מצידו של המשיב נעתרתי לבקשתו להתגורר בדירה . ב-4 חודשים הראשונים הוא לן בדירה לסירוגין, ולאחר מכן התגורר בדירה . לאורך כל תקופת ההיכרות נפרדנו מספר פעמים לתקופות קצרות, למיטב זכרוני נפרדנו לכחצי שנה בשנת 2003 ופעם ל-3 חודשים בתחילת 2004". (ההדגשה שלי-א.כ). עולה אפוא כי מתקיים המרכיב של המגורים המשותפים לפחות בחלק מן התקופה לה טוען האיש.

בילויים משותפים

17.  אין מחלוקת כי הצדדים נסעו יחדיו לפחות פעמיים לחו"ל; נפשו יחדיו לפחות שש פעמים בישראל (סע' 26 לתצהיר עדותה הראשית של האישה); האישה אישרה כי בקרה פעמיים באירועים של חברים של האיש וכן כי יצאו יחד למועדון לילה . האיש טען כי מדובר בלמעלה מעשרים פעמים בהם נפשו יחד בארץ; פעמיים בחו"ל; יצאו לבילויים משותפים פעמים רבות לרבות יציאה למסעדות ומועדון לילה (סע' 10-11 לתצהיר עדותה הראשית של האישה וכן ראה חקירתה הנגדית של האישה בעמ' 50 לפרוטוקול הדיון מיום 13/11/08).