דחיית בקשה למשפט חוזר בעניינו של מורשע בעבירות בטחון חמורות, אשר עונשו עומד על 40 שנות מאסר בפועל

בפניי בקשה למשפט חוזר של המבקש, אשר הורשע בבימ"ש קמא בעבירות ביטחוניות חמורות בתיק שומרון 5819/01, ודינו נגזר ל-25 שנות מאסר בפועל, ואילו בבימ"ש זה הוחמר עונשו והועמד על 40 שנות מאסר בפועל, בע' איו"ש 120,122,151,153/02, לאחר שהתקבל ערעור התביעה על קולת העונש. המבקש מציין כי הבקשה מוגשת בהתאם לסעיף 50א לצו בדבר הוראות ביטחון, וכי פעל כך לפי המלצה שקיבל מהסנגוריה הציבורית.

בבקשתו, מציין המבקש כי העונש שנגזר עליו אינו צודק, וכי בדיון שהתקיים בבימ"ש זה בערעור ובערעור שכנגד, הציג סנגורו פסיקה שלפיה נגזר עונש קל יותר למי שהורשעו בעבירות דומות. לא למותר לציין כי פסק הדין בבימ"ש זה ניתן ביום 18/12/03, ואילו הבקשה הוגשה באפריל 2008 (והתקבלה במזכירות במועד מאוחר יותר). הבקשה הועברה לתגובת התביעה, ובתגובה נטען כי מדובר למעשה בבקשה לקיום דיון נוסף, ומדובר בהליך שאינו קיים בדיני האזור, ולכן יש לדחות את הבקשה.

עניין זה אכן מוסדר בסעיף 50א לצו בדבר הוראות ביטחון, אשר זה לשונו:

50א. (א) נשיא בית המשפט הצבאי לערעורים רשאי להורות על עריכת משפט חוזר בעניין שניתן בו פסק דין חלוט, אם ראה אחד מאלה:

 (1) בית משפט צבאי או כל ערכאה  שיפוטית בת סמך בישראל פסקו כי ראיה מראיות שהובאו באותו עניין יסודה היה בשקר או בזיוף, ויש יסוד להניח כי אילולא ראיה זאת היה בכך כדי לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנדון ;

(2)  נתגלו עובדות חדשות או ראיות חדשות העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בפני בית המשפט בראשונה, לשנות את תוצאת המשפט לטובת הנידון, ובשעת בירור משפטו לא יכולות היו להיות בידי הנידון או להיות ידועות לו ;

(3)  אדם אחר הורשע בינתיים בביצוע אותו מעשה העבירה,  ומנסיבות שנתגלו במשפטו של אותו אשם אחר נראה כי מי שהורשע לראשונה בעבירה לא ביצע אותה.

(4) נגזר על הנידון במשפט הראשון עונש מוות ויש יסוד להניח כי פסק הדין בטעות יסודו.

עינינו הרואות כי יש 4 עילות למשפט חוזר, והמבקש לא הצביע בבקשתו על קיומה של אף לא אחת מהעילות המנויות בסעיף. המערער היהמיוצג בעת הדיון בעניינו, והעובדה שבית המשפט ראה בסופו של דבר להחמיר בעונשו, אינה מקימה עילה למשפט חוזר.

למעלה מן הצורך אציין כי המועד להגשת בקשה למשפט חוזר הוא בתוך 90 יום מן היום שבו נודע למבקש על קיום אחת מן העילות המפורטות לעיל, והמבקש לא הראה בבקשתו כל טעם מדוע ראה להגיש את הבקשה כ-4 שנים ומחצה לאחר שניתן פסק הדין בעניינו.

מכל מקום, בהעדר עילה, לא מצאתי מקום לדון בבקשה, ולכן אין מנוס מדחיית הבקשה על הסף.     

ניתנה היום, 17 בנובמבר 2008, י"ט בחשוון התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

הנשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: