דחיית בקשה למחיקה על הסף של תביעת מזונות קטינים בטענה של חוסר סמכות

 1.         א.         לפני בקשת המבקש (להלן – הנתבע) מיום 1.10.10 לסילוק על הסף של התביעה למזונות קטינים ומחיקת הבקשה למזונות זמניים וכי הסמכות נתונה לבית הדין הכנסייתי.

                          ביום 2.10.14 קבעתי, כי בטרם תינתן החלטה בבקשה למזונות זמניים תינתן החלטה בבקשה למחיקה על הסף, לאחר שתוגש לה תגובה על ידי המשיבה (להלן – התובעת).

ב.         משהוגשה תגובת המשיבה ניתנו החלטות נוספות ביום 15.10.15 וביום 26.10.14 שתכליתן להביא בפני בית המשפט את כתבי בי-דין, הפרוטוקולים וההחלטות של ההליכים בבית הדין הכנסייתי כשהם מתורגמים לעברית. לאחר מכן הוגשה תגובה נוספת של התובעת למסמכים ולתרגומי המסמכים שהוגשו.

טענות הנתבע בבקשה למחיקה על הסף

2.         א.         הוגשה תביעה לגירושין על ידי הנתבע בבית הדין הכנסייתי הסורי-אורתודוכסי. התובעת מבחינתה כרכה את כל ענייני הצדדים בתביעת הגירושין שהוגשה  על ידי הנתבע.

ב.         התובעת היתה מיוצגת בפני בית הדין הכנסייתי. במסגרת תגובת התובעת לתביעת הגירושין, היא תבעה מזונות אשה וקטינות באמצעות ב"כ. בכך יש משום כריכה של ענייני הקטינות והסמכת בית הדין הכנסייתי לדון בעניין המזונות.

ג.          התובעת הסכימה לגירושין, אך התנתה את הגירושין בקביעת משמורת על הקטינות אצלה וכן בפסיקת מזונות בסך של 4,000 ₪ לחודש. אין בסיס לטענה, כי ההליך התנהל במעמד צד אחד, לתובעת היתה הזכות והאפשרות להביא את כל ענייניה בפני בית הדין הכנסייתי והיא עשתה כן בפועל בכך שפרטה את טענותיה.

ד.         בית הדין הכנסייתי דן ופסק ביום 15.9.14 מזונות עבור הקטינות בסכום של 1,500 ש"ח לחודש. בית הדין גם פסק הסדרי ביקורים בין הקטינות לאחיות הנתבע כאשר התובעת מקיימת את פסק הדין בעניין הסדרי הביקורים. מכאן שאין מקום להישמע לטענות התובעת בדבר אי ידיעתה אודות ההליכים המתנהלים בבית הדין הכנסייתי. בית הדין הביא בחשבון את טובת הקטינות עת קבע הסדרי ראיה עם הדודות ועת קבע את המזונות חודשיים עבורן.

ה.         התובעת מעולם לא טענה כנגד סמכות בית הדין הכנסייתי. מכח החלטתו אף נכלאה בשטחי הרשות הפלסטינית עד שהתרצתה להסדרי הביקורים עם הדודות.

ו.          אמנם בעבר, התנהלו בין הצדדים תביעות בגין מזונות ומשמורת בפני בית משפט זה, אולם התביעות לא נדונו ונמחקו בעקבות הגעת הצדדים לשלום בית וללא דיון לגופו של עניין וללא החלטה בעניין הסמכות, ובית המשפט לא רכש סמכות.

ז.          אין לאפשר לתובעת לערער על פסק דינו של בית הדין הכנסייתי באמצעות הגשת תביעה חדשה לבית המשפט לענייני משפחה.

ח.         נתבקשה על ידי הנתבע בקשה בודדת להארכת מועד להגשת כתב הגנה בנסיבות בהן הנתבע שוהה בכלא ורק מטעם זה.

ט.         ביהמ"ש לענייני משפחה נעדר סמכות לדון בתביעת המזונות ויש לדחות את התביעה על הסף, ויש לקבוע כי לבית הדין הכנסייתי סמכות לדון במזונות הקטינות.

טענות התובעת לבקשה למחיקה על הסף

3.         א.         התביעה למזונות הוגשה בבית המשפט ביום 25.5.14.

ב.         התובעת לא כרכה את מזונות הקטינות בפני בית הדין הכנסייתי. בפני בית הדין הכנסייתי לא עמדה תביעת מזונות קטינות מטעם התובעת.

ג.          בפני בית הדין הכנסייתי עמדה אך ורק הסוגיה של הכרעה בעניין הגירושין.

ד.         לא התקיים דיון בעניין מזונות הקטינות ולא נערך פרוטוקול. לא נשמעו ראיות ולא הוגשו מסמכים.