דחיית בקשה להיתר כניסה לעזה במסגרת איחוד משפחות

הנשיא א' ברק:

1. עניינה של העתירה בבקשה לאיחוד משפחה. ביום 13.3.2003 התחתן העותר, תושב עזה, עם
אזרחית אלג'יר. העותר מבקש מהמשיבים להתיר את כניסת אשתו לעזה. זאת, על מנת לחיות
עם אשתו ביחד בתחומי האיזור. לחילופין, מבקש העותר לאפשר את כניסת האישה באמצעות
היתר ביקור זמני, אותו יוכלו המשיבים לבטל בהתאם לנסיבות.

2. המשיבים מציינים כי שאלת מתן היתרים לכניסה לאיזור היא עניין של מדיניות. עניין
זה מוסדר בהסכם הביניים בין ישראל לרשות הפלסטינית. דא עקא, החל מפרוץ העימות
המזוין בספטמבר 2000, לא מטופלות בקשות כאלו בידי המשיבים. המשיבים סבורים כי
מדיניותם זו מוצדקת נוכח המציאות המדינית-ביטחונית בשטח. יצוין כי במהלך הדיון
שבפנינו מסרו המשיבים כי מדיניותם זו נשקלת עתה מחדש. בעניינו של העותר לא התקיימו
נסיבות חריגות המצדיקות סטייה מהמדיניות האמורה. יתר על כן, טרם התקבלה בעניינו של
העותר בקשה מהרשות הפלסטינית. גם באשר להיתר זמני סבורים המשיבים שאין להיענות