דחיית בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על עונש שנגזר לפני יותר מארבע שנים

מונחת בפני הודעת ערעור של המבקש, אשר נושאת את הכותרת "עיון חוזר בגזר דיני", ובה הוא מבקש לערער על עונש שנגזר עליו לפני יותר מארבע שנים, לדבריו ביום 29/12/03. הודעתו של המבקש הועברה לתגובת התביעה, אשר השאירה לשיקול דעת בית המשפט את הארכת המועד להגשת הערעור, אולם ציינה כי בכוונתה להתנגד לערעור.

מדובר כאמור בפסק דין שניתן לפני יותר מארבע שנים, ולכן יש להתייחס להודעת המבקש, כאילו מדובר בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור. בטרם אדון בבקשה, ראוי לפרט מעט אודות ההליכים שהתקיימו נגד המבקש בבימ"ש קמא, כפי שהדברים עולים מעיון בתיק 42745/01 של בית המשפט הצבאי בבית אל.

המבקש הורשע על פי הודאתו ב-8 פרטי אישום אשר כוללים שלוש עבירות של סחר בציוד מלחמתי ועבירה נוספת של ניסיון לסחר כאמור, שתי עבירות של פגיעה בביטחון האזור וכן עבירה של זיוף מסמך רשמי. הודאתו של המבקש באה במסגרת הסדר טיעון שנקשר בין הצדדים, והצדדים עתרו יחדיו לעונש של 110 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט דחה את ההסדר וגזר על המבקש 15 שנות מאסר בפועל, וכן מאסר על תנאי. גזר הדין ניתן ביום 30/12/03, והודע לצדדים על זכות ערעור תוך 30 יום. המבקש היה מיוצג ע"י עו"ד אכרם סמרה, אשר הגיש ייפוי כוח ביום 22/10/02, ונכח בכל הדיונים שהתקיימו מאז בעניינו של המבקש. ביום 23/11/03 הודיע הסנגור לביהמ"ש כי קיים הסדר טיעון בתיק שנדחה ע"י המבקש, והמבקש עצמו מסר כי הוא מבקש להתייעץ עם משפחתו, בטרם ימסור את עמדתו באשר להסדר הטיעון. בישיבה שלאחר מכן, ביום 07/12/03 הודיעו הצדדים לביהמ"ש כי אכן קיים הסדר בתיק, וביהמ"ש התיר למבקש לחזור בו מכפירתו, לאחר שהבהיר לצדדים כי אינו כבול להסדר. הנאשם מסר כי הוא מבין את כתב האישום המתוקן ומודה בו, והנאשם הורשע על פי הודאתו. הצדדים טענו לעונש ביום 23/12/03, וגזר הדין ניתן כאמור ביום 30/12/03.

לאחרונה נדונה בקשה דומה בב"ש 4100/07, ובה פורטה המסגרת הנורמטיבית בסוגיה זו של הארכת מועדים, אשר מוסדרת בסעיף 40(ה) לצו בדבר הוראות ביטחון. את תמציתה של ההלכה אביא, כפי שהדברים נוסחו באותה החלטה: 

  "אכן, מקובל, במיוחד במשפט הפלילי, שלא "לנעול דלתות" בפני המערער מנימוקים פרוצדוראליים גרידא וכי היעד המרכזי של ההליך הינו לחשוף את האמת העובדתית, בכדי שייעשה הדין והצדק עם המתדיין מחד והציבור מאידך. אולם, הארכת מועדים בלתי מבוקרת עלולה לפגוע פגיעה קשה בעקרון סופיות הדיון וביציבות ההליך השיפוטי. על כן, הארכת מועד להגשת ערעור תינתן בהתחשב בתקופת האיחור ואף בטעם שהביא אליה, וככל שמדובר באיחור גדול יותר, נדרשים טעמים משכנעים יותר כדי להצדיק הארכת מועד...".

על רקע האמור נבחן את הנסיבות שלפנינו. כאמור לעיל, המבקש היה מיוצג במהלך כל משפטו, וכפי שעולה מהתיק של בימ"ש קמא, הסנגור נכח בכל הישיבות שהתקיימו מאז שהוא קיבל על עצמו את הייצוג, ומדובר בתריסר ישיבות שקדמו להודאתו של המבקש, ובעוד 3 ישיבות עד לסיום המשפט. הרושם העולה מעיון בתיק הוא שהסנגור עשה מלאכתו נאמנה, ואף הצליח להביא למחיקת כמה פרטי אישום חמורים, ולהשיג עבור מרשו הסדר טיעון שמקל עימו במידה ניכרת, בשים לב לחומרת העבירות שבהן הורשע. אמנם ביהמ"ש לא קיבל בסופו של דבר את הסדר הטיעון, אולם האפשרות שכך יהיה הובהרה לצדדים ולמבקש קודם שהודה במיוחס לו. בימ"ש קמא נימק בגר דינו בהרחבה רבה מדוע החליט לסטות מהסדר הטיעון, וכבר במהלך הטיעון לעונש ביקש מהצדדים הבהרות להסדר ביניהם שנראה תמוה בעיניו. בנסיבות אלה, נראה כי הסיכוי לקבלת הערעור נמוך ביותר.

יתירה מזו, ההלכה היא שככל שהעיכוב בהגשת הבקשה גדול יותר, נדרשים טעמים משכנעים יותר להצדקת העיכוב. בנסיבות שלפנינו, המבקש הגיש את הודעת הערעור בעיכוב ממושך מאוד, כארבע שנים לאחר שנגזר דינו, והוא לא נתן בהודעתו הסבר כלשהו לאיחור הגדול בהגשת הבקשה.

בנסיבות אלה ובהעדר סיכוי סביר לקבלת הערעור, אין מנוס מהמסקנה כי לא נתקיימו בענייננו נסיבות שיש בהן כדי להצדיק הארכת מועד כה ממושכת להגשת הערעור.

נוכח האמור, הבקשה להארכת מועד המשתמעת מהודעת הערעור, נדחית.

ניתנה היום, 20 בפברואר 2008, י"ד באדר א' התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

הנשיא

רמ"שית: מפ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: