דחיית בקשה להארכת מועד להגשת ערעור בעבירות בטחוניות
|
ב"ש בית הדין הצבאי לערעורים באזור יהודה והשומרון |
4294-08
14.12.2008 |
|
בפני : המשנה לנשיא: סא"ל נתנאל בנישו |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: סעיד עומר יוסף אבו ג'אבר עו"ד לאה צמל |
: התביעה הצבאית |
| החלטה | |
מונחת בפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור.
ביום 09.01.08 הורשע המבקש, על פי הודאתו, בעבירות של חברות בהתאחדות בלתי מותרת, הנחת פצצה, ניסיון לגרימת מוות בכוונה וקשירת קשר להנחת פצצה. בגין הרשעה זו הוטלו על המבקש עשר שנות מאסר לריצוי בפועל לצד מאסר מותנה.
אין מחלוקת כי בתאריך 13.07.08 הגיעה למזכירות בית המשפט הודעת ערעור מטעם הסנגוריה ועליה התאריך 03.02.08. לאחר שהבחינה המזכירות בתאריך זה, הפנתה את תשומת לבה של הסנגורית לכך שהמסמך הוגש באיחור רב, ועל כן, קיים צורך בהגשת בקשה להארכת מועד להגשת ערעור. החלטה ברוח זו ניתנה אף על ידי.
ואכן בבקשתה הנוכחית מציינת הסנגורית כי בתאריך 03.02.08 פנתה אליה משפחתו של המבקש על מנת שתגיש ערעור על גזר הדין. על פי הטענה ערעור שכזה הוכן בו ביום אך נשלח בטעות לתביעה הצבאית ולא לבית המשפט. כאשר ביקשה הסנגורית להגיש את המסמכים הנלווים לערעור ביום 13.07.08, גילתה כי הערעור מעולם לא הוגש. הסנגורית מציינת עוד כי חלפה תקופה ארוכה עד להגשת המסמכים הנלווים, מאחר שלא ניתן היה לקבל עותק מהכרעת הדין למרות פניות חוזרות ונשנות למזכירות בית משפט קמא. לבסוף, מפנה הסנגורית לעובדה כי המערער נשפט לעונש חמור, ודחיית בקשתו עלולה לגרום לו נזק משמעותי.
התביעה הצבאית בתגובותיה לבקשות מציינת כי חל שיהוי רב בהגשת הערעור והנימוקים כאמור. אשר על כן, סבורה התביעה כי אין מקום להתיר הגשת ערעור באיחור.
עמדנו לא אחת על השיקולים הרלוונטיים לאישור הגשת ערעור באיחור. בין היתר קבענו כי בית המשפט יבחן את תקופת האיחור, את הטעם שהביא אליו ואף את סיכויי הערעור להתקבל.
בחנתי את הבקשה בהתאם לכללים האמורים, והגעתי למסקנה כי דינה להדחות.
במקרה דנן, ניתן גזר הדין כשהמבקש נוכח ומיוצג על ידי הסנגורית.
טענתה כי עקב טעות משרדית הועברה הודעת הערעור למזכירות התביעה אינה מגובה במסמכים כלשהם. ההפך הוא הנכון, הסנגורית לא השכילה להציג בפניי כל אישור לקבלת פניותיה לתביעה או לבית משפט קמא.
יתרה מזו, אין מנוס מן השאלה מדוע המתינה הסנגורית משך חמישה חודשים תמימים בטרם הביעה התעניינות בדבר גורל הערעור שהוגש כביכול.
על כל אלה יש להוסיף כי העונש שהוטל במקרה דנן, גם אם אינו מן הקלים, אינו חורג, על פניו, מרמת הענישה המקובלת בעבירות דומות.
בנסיבות אלה, הגעתי למסקנה כי אין מקום להיעתר לבקשה.
ניתנה היום, 14 בדצמבר 2008, י"ג בכסלו התשס"ט, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.
המשנה לנשיא
רמ"שית: יע התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|