דחיית בקשה לביטול פסק בורר.

לפני בקשה המוכתרת "בקשה דחופה לביטול פסק דין ועיכוב כל הליכי הוצל"פ ו/או בקשה לביטול פסק בוררות והארכת המועד".

רקע והליכים:

1.      המבקש הגיש תביעה כנגד המשיבים בביהמ"ש השלום בנצרת, בגין נזקים אשר נגרמו לו כנטען, לאחר שרכש רכב מאת המשיב 1, רכב אשר נבדק ע"י המשיב 2 (להלן: "המוסך"). המבקש טען כי המשיבים, הסתירו ממנו פגם מהותי בשלדת הרכב, כאשר המוסך לא סימן בטופס הבדיקה ליקוי חמור זה.

2.      התביעה הועברה לבירור בפני בורר מטעם "איגוד המוסכים" נוכח תניית הבוררות הקבועה בהסכם הרכישה עליו חתמו הצדדים.

3.      בהסכם הובררות עליו חתמו הצדדים צויין: "מוסכם על הצדדים כי החלטה בדבר נימוק הפסק נתונה לשיקול דעתם הבלעדי של הבוררים" (ס' 9 להסכם מיום 29.08.12).

4.      המבקש טוען כי במהלך הדיון בהליך הבוררות, סוכם כי השאלה האם קיומו של פגם בשלדה יצוין בטופס הבדיקה, תועבר לבירור במשרד התחבורה. לדידו, מדובר בהסכמה דיונית ומענה משרד התחבורה יהווה תשתית להכרעת הבורר.

5.      ביום 29.11.12 ניתן פסק הבוררות (תיק בוררות 10892) הדוחה את תביעת המבקש תוך חיובו בהוצאות המשיבים בסך 9,000 ש"ח. פסק הבורר לא נומק. כן הוחלט כי ישוחררו כספי העירבון אשר הפקיד המוסך  בקופת בית משפט השלום לצורך עיכוב הליכי הוצל"פ.

6.      ביום 30.12.12 התקבל פסק הבורר במשרד ב"כ המבקש בדואר רשום עם אישור מסירה.

7.      ביום 14.02.13 הוגשה בפני בקשה לאישור פסק הבורר. הבקשה כללה בקשה להורות למזכירות ביהמ"ש השלום לשחרר למוסך את הסכום אשר הופקד כפיקדון בתיק וכן להורות על ביטול עיקול בתיק הוצל"פ, עיקול אשר הוטל על חשבון הבנק של המוסך (להלן: "בקשות הביניים").

8.      ביום 17.02.13 ניתנה הודעת מזכירות הקובעת את התיק לתזכורת מעקב, עוד צוין לעניין בקשות הביניים כי "הבקשות לעניין תיק ההוצל"פ ותיק ביהמ"ש השלום, תוגשנה במקומן".

9.      ביום 03.03.13 ניתן פסק דיני הנותן תוקף של פסק דין לפסק הבורר (להלן:"פסק הדין").

טענות הצדדים:

10.  המבקש טוען כי המוסך הודה כי טופס הבדיקה שערך כלל פגיעות משמעותיות אשר לא צוינו על גבי הטופס.

לטענתו, איגוד המוסכים לא כיבד את ההסכמה הדיונית, לא ביצע שאילתא למשרד התחבורה ולא נימק את פסק הבוררות. נתונים אלה, יש בהם כדי ביטול פסק הבוררות כאמור בס' 24(3) לחוק הבוררות, התשכ"ח- 1968 (להלן: "חוק הבוררות").

עוד לטענתו, הבקשה לביטול פסק הבורר מוגשת רק כעת, מאחר ופנה מספר פעמים למשרד התחבורה ולאיגוד המוסכים, משכך, סבר כי הבורר יפעל להשלמת ו/או תיקון פסק הבוררות ע"י הנמקתו והתייחסות לשאילתא הנדרשת למשרד התחבורה.

לדידו, השתלשלות העניינים יצרה בליבו יסוד סביר כי לא יינתן תוקף לפסק הבוררות. הודעת המזכירות מיום 17.02.13 הביאה אותו לידי מסקנה כי ביהמ"ש דוחה את הבקשה לאישור פסק הבוררות תוך קביעה כי הסמכות נתונה לביהמ"ש השלום.

11.  מאידך טוענים המשיבים כי המבקש מודה למעשה כי פסק הבוררות הומצא לידיו ביום 30.12.12, מועד הבקשה לביטול חלף ביום 13.02.13 כאמור בס' 27 לחוק הבוררות. פסק הדין המאשר את פסק הבוררות ניתן כדין.

המבקש לא הצביע על כל טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד.

לגופו של סכסוך נטען כי המוסך מעולם לא הודה באי סימון ממצאי פגיעה בשלדת הרכב, להיפך. עודלטעמיהם, לא הייתה קיימת הסכמה דיונית לבדיקה במשרד התחבורה, כפי שטוען המבקש בבקשתו אלא סוכם כי פסק הבורר יוכרע עפ"י " הנחיות משרד התחבורה" וכי תניית הבוררות קבעה כי נימוק הפסק יהיה נתון לשיקול דעתם הבלעדי של הבוררים.