דחיית בקשה לביטול הסכם גירושין

לפנינו תביעת הבעל לשעבר (להלן התובע) לביטול הסכם הגירושין שנחתם בינו לבין גרושתו (להלן הנתבעת).

להלן תקציר עובדתי הרלוונטי למתן פסק הדין:

א.בשנת 1996 נישאו הצדדים כדמו"י ומנישואין אלו נולדה להם בת אחת.

ב.ביום ג' בטבת תשע"ב (29.12.2011) הגישו הצדדים לבית הדין הסכם גירושין חתום שאושר ע"י בית הדין וניתן לו תוקף פס"ד, הצדדים התגרשו ביום אישור ההסכם.

ג.ביום כ"ז בכסלו תשע"ג (11.12.2012) (כשנה לאחר מכן) הגיש התובע תביעה לביטול הסכם הגירושין.

להלן הטענות המרכזיות של התובע לביטול ההסכם כפי שעולה מכתב התביעה, הדיונים והסיכומים:

א.מתאר חיי נישואין שלטענתו היו מלווים בשתלטנות מצד האשה, השפלה, שינה בחדרים נפרדים ללא יחסי אישות במשך שנים ועוד. ורק משכלו כל הקִצין נאלץ לפנות לאשה כדי להתגרש בהסכמה. לטענתו, האשה ניצלה את רצונו העז להתגרש כדי ללחוץ עליו לקבל את תכתיביה כפי שבאו לידי ביטוי בהסכם.

ב.הבעל היה נתון במצוקה נפשית קשה מעצם הליך הגירושין ומהמחשבה על ניתוק מהבת.

ג.עוה"ד שערכה את ההסכם הייתה מטעמה של האשה ורמזה לו כי ההסכם הוגן מבחינתו ולא יידעה אותו שהוא זכאי להיוועץ בעו"ד מטעמו.

ד.עובר לעריכת ההסכם איימה האשה כי תתאבד אם לא יקבל את תכתיביה ואף השתמשה בבתם כאמצעי לחץ בכך שאמרה לה בפניו, שאביה מתכוון להשליך אותה ואת אמה ולהותירן בחוסר כל.

ה.מדובר בתנאי הסכם גרועים הרבה מעבר למקובל שהם בבחינת עושק.

לדוגמה מציין את התחייבותו לשלם לנתבעת בעבור מזונות הבת סך 4000 ₪ לחודש שזהו סכום גבוה משמעותית מהמקובל עבור בת אחת.

עוד מציין כי העביר את חלקו בדירה ע"ש הנתבעת ללא תמורה.

דוגמה נוספת מציין לכך כי הנתבעת זכאית למחצית מזכויותיו בעוד הוא אינו זכאי למחצית זכויותיה שצברה במהלך הנישואין, כאשר משנת 2005 החלה להפקיד את משכורתה לחשבונה האישי.

התובע וב"כ בסיכומיהם מפרטים תחשיב מחלקו שהיה מגיע לו לטענתו בזכויות הנתבעת, ועליו ויתר בהסכם וכן תחשיב ובו פירוט סך הזכויות שקבלה הנתבעת מחלקו כדלהלן:

להלן תחשיב עפ"י האומדנה של חלקו של האיש בזכויות האשה אשר האיש נאלץ לוותר עליהם לטובת האשה מהנימוקים שפורטו לעיל:

שווי הדירה לאחר קיזוז יתרת המשכנתא כ־500,000 ₪. חלקו של האיש 250,000 ₪.

שווי מטלטלין כ־40,000 ₪. חלקו של האיש 20,000 ₪.

שווי רכב מסוג מזדה 2 כ־60,000 ₪. חלקו של האיש 30,000 ₪.