דחיית בקשה לאסור לקיים ארוע של שחיטה במסגרת הדרכה בביצוע שחיטת קורבן

1.             בקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור, שעניינו צו מניעה האוסר על המשיבות לקיים אירוע של שחיטה, שמטרתו לימוד משתתפי האירוע והדרכתם בנוגע לאופן ביצוע שחיטת קורבן הפסח, המתעד להתקיים היום (6.4.2008). הבקשה דנן הוגשה בד בבד עם הגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים, השופטת חגית מאק-קלמנוביץ, מיום 4.4.2008, הדוחה בקשת המבקשת למתן צו מניעה זמני לפי סעיף 17א לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994 (להלן - "חוק הגנה על בעלי חיים").

רקע עובדתי

2.             אלה הן העובדות, לכאורה, הצריכות לענין:

למבקשת, עמותת "תנו לחיות לחיות" (להלן - "המבקשת"), נודע מידיעה שפורסמה באתר אינטרנט  ynet ביום 31.3.2008, כי המשיבות 1 ו-2, עמותת המכון ללימוד, מחקר ובנין המקדש וישיבת הכותל, ישיבה תורנית הממוקמת בעיר העתיקה בירושלים, בהתאמה (להלן - "המשיבות 1-2"), מתכוונות לקיים בשטחה של עיריית ירושלים (המשיבה 3), ביום 6.4.2008 בשעה 17:00, "יום עיון מיוחד" בנושא קורבן הפסח ועל רקע פנייתה לממשלה בדרישה לאפשר את הקרבת קרבן הפסח על הר הבית. 

כעולה מהפרסום האמור:

"...השנה תכלול התוכנית לראשונה גם את הדגמת השחיטה של הקורבן. האירוע ייערך בישיבת הכותל שברובע היהודי בחסות מכון המקדש [המשיבה 2] ... ויוקדש לזכרם של שמונת תלמידי 'מרכז הרב' ו'ישיבת ירושלים לצעירים', ביום השלושים להירצחם.

...

מנכ"ל מכון המקדש, יהודה גליק, אמר ל-ynet כי מדובר בפעם הראשונהבה תתבצע שחיטה פומבית כ'חזרה גנרלית' להקרבת קרבן הפסח."

המבקשת פנתה תחילה, במכתב מיום 1.4.2008, למנכ"ל המשיבה 1 בדרישה לביטול שחיטת הכבש הפומבית באירוע המתוכנן, הן לאור הוראת סעיף 2(א) לחוק הגנה על בעלי חיים, האוסר התעללות בבעל חיים, והן לאור הוראת סעיף 9 לחוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשנ"ד-1994 (להלן - "חוק ניסויים בבעלי חיים").

במכתב מיום 2.4.2008 דחה מנכ"ל המשיבה 1 דרישת המבקשת כאמור במכתבה דלעיל, בציינו כי האירוע נעשה גם לאור דרישה מהציבור ללמוד ביתר עיון נושא השחיטה, בהוסיפו "מכיוון שהרבה יותר קל לקחת שוחט וכבש ולהביאם אלינו מאשר להטריח ציבור של מאות להגיע למשחטה יזמנו פניה לשוחט שיגיע אלינו." כך, הוסיף מנכ"ל המשיבה 1 וטען, כי מדובר בכבש המיועד ממילא לשחיטה, מדובר בשוחט המיועד ממילא לשחוט אותו ומדובר בבשר שיחולק למשפחות נצרכות לליל הסדר.

לפיכך, פנתה המבקשת לבית משפט השלום בבקשה למתן צו מניעה האוסר על המשיבים לקיים אירוע השחיטה האמור.

בדיון שהתקיים לפני היום התברר כי היום ניתן היתר לביצוע השחיטה כאמור, על-ידי מנהל השירותים הוטרינרים בהתאם לתקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות), תשכ"ד-1964 (להלן - "תקנות מחלות בעלי חיים").

החלטת בית משפט קמא

3.             בהחלטתו מיום 4.4.2008 דחה בית משפט קמא הבקשה. בית המשפט קבע כי הואיל ומדובר בשחיטה כבש הנעשית על-ידי שוחט מנוסה והבשר עתיד לשמש למאכל אדם, הרי שאין הוא שונה בבסיסו משחיטה של כל בעל חיים לצורך מאכל. בית המשפט הוסיף וקבע, כי לא שוכנע שהאירוע עלול לגרום לבעל החיים צער וסבל הגדול יותר משחיטה בבית מטבחיים בדרך המקובלת, וכי לא הוכח כי באירוע האמור יש משום התעללות בבעל חיים, כאמור בהוראת סעיף 2 לחוק הגנה על בעלי חיים. בית המשפט הוסיף וקבע, כי האירוע נעשה לתכלית לגיטימית וראויה, בבטאו גם חופש הדת וחופש הפולחן העומדים למשיבים. כן נקבע, כי שחיטת בעלי חיים כאקט של חגיגת חג או כאירוע פולחני הינו אירוע מקובל במדינת ישראל, ולכן אין לאסור אירוע זה.

בית משפט קמא דחה הטענה, כי מדובר במופע, כהגדרתו בתקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תערוכות, הצגות ותחרויות של בעלי חיים), התשס"א-2001 (להלן - "תקנות הגנה על בעלי חיים"), שכן אין כל אלמנט של תחרות ואין כל אקט של פציעה או גרימת נזק לבעל החיים לפני השחיטה עצמה.

 בית משפט קמא דחה הטענה, כי מדובר בניסוי בבעל חיים, כהגדרתו בחוק ניסויים בבעלי חיים, בנמקו כי השחיטה אמורה להתבצע על-ידי שוחט מנוסה ולצורכי מאכל. 

הבקשה והתגובה

4.             לפני חזרה המבקשת על נימוקי הבקשה. המשיבים התנגדו לבקשה בטענותיהם לפני בעל פה וחזרו על טענותיהם במכתבם מיום 2.4.08 ובבית משפט קמא.

דיון

5.             לאחר ששקלתי כלל טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות.

6.             ראשית, ברצוני לציין כי אין למבקשת מעמד באשר לתחולת תקנות מחלות בעלי חיים, המסדירות שחיטת בהמות. השאלה האם ניתן היתר כדין היא שאלה שאינה בסמכותו של בית משפט זה. קרי,  אין זה מסמכותו של בית משפט זה לקבוע האם ההיתר ניתן כדין או מתוך חריגה מסמכות או מתוך שיקולים זרים.