דחייה על הסף של תביעה לפיצוי בגין נזק שנגרם למבנה בלתי חוקי

1.         התובע, בעלים של קרקע בכפר מועאויה, ובנה עליה דיר. בנוסף לבעלי החיים שגידל – היו במקום, לטענתו, גם מבנים, סככות ומחסנים.  

            לטענת התובע, ביום 20.10.10 פרצה שריפה ביער שבבעלות הנתבעת 1, וזו התפשטה לדיר האמור.

            התובע הגיש תביעה לפצוי בסך 440,000 ₪, בגין נזקי רכוש שנגרמו לו לטענתו, עקב רשלנות הנתבעת 1, בעלת הקרקע בה פרצה השריפה שהתפשטה לדיר, ועקב רשלנות הנתבעת 2, שלא כיבתה כראוי את השריפה ביער ולא מנעה התפשטותה לדיר.

2.         הנתבעות טענו, כי יש לדחות את התביעה שהוגשה נגדן, מן הטעם כי "מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה".  

            לטענת הנתבעות, לא יעלה על הדעת שהתובע יקים בלב יער, דיר ומחסן עם חומרים דליקים, ללא רישיון עסק וללא היתרי בנייה, בצורה פיראטית, ואחר כך ידרוש פיצוי מהמדינה ומקק"ל בגין נזק שנגרם לדיר ולמבנים.  לטענתן, רישיון העסק אינו דרישה בעלמא, ואם היה מקבל התובע רישיון עסק, הוא היה עובר דרך שירותי הכבאות והיה נדרש דרישות מסויימות להקמת עסק כזה, בפרט במקום בו הוקם, כאשר מסביבו חציר וחומרים דליקים.  

            בדיון שהיה בפני ביום 9.7.14, ביקשתי מהצדדים להגיש טיעונים כתובים בעניין זה.  

תגובת התובע

3.         התובע טוען, כי אין להחיל את הדוקטרינה האמורה, ולדחות את התביעה כבר בשלב הזה. לטענתו, לכל היותר יש לבחון את השאלות העובדתיות העומדות במחלוקת בטרם תופעל הדוקטרינה, ככל שתופעל.

            לטענת התובע, הוא מנהל את עסקו כראוי, לרבות תיק במס הכנסה, מע"מ, מגיש דוחות בזמן ועומד בחובותיו עפ"י החוק. לטענתו טרם הצליח לקבל רישיון עסק, על אף שפנה בעניין זה לרשויות אין ספור פעמים.