פסק דין משלים
1. המבקשת ביקשה פסק דין הצהרתי כי מיטלטלי משק בית, שנמנו בסעיף 1 לתצהירה, וכן ג'יפ טויוטה "לנד קרוזר", מס' 11103360 (להלן: הג'יפ), שרשום על שמה, שייכים לה; ואינם שייכים לחתנה, שהוא החייב כלפי הנושים המשיבים.
2.המשיבה 19 (חב' ענפי מסחר ש. קליין בע"מ; להלן: המשיבה) התנגדה לבקשה שבתובענה, לגבי הג'יפ בלבד. ב"כ המשיבה מסר כי אינה מתנגדת לבקשה, לגבי מיטלטלי משק הבית שפורטו בתצהירה של המבקשת.
3.על כן ניתן בזה פסק דין הצהרתי, כי המיטלטלין, שפורטו בסעיף 1 לתצהירה של המבקשת, שייכים לה בלבד.
4.מכאן, לעניין הג'יפ ששנוי במחלוקת:
המבקשת מתגוררת בנתניה, ובתה וחתנה, שהוא כאמור החייב, מתגוררים בקריית שמונה.
המשיבה טוענת כי הג'יפ נמצא בחזקתו של החייב ומשמש אותו דרך קבע, למרות שנרשם על שם המבקשת, ועל כן ביקשה לדחות את התובענה לגבי הג'יפ.
5.המבקשת מסרה בעדותה כי היא בת 82, ומעולם לא היה לה רישיון נהיגה. היא אישרה שהיא יודעת כי לחתנה חובות רבים. בתצהירה של המבקשת נאמר בעניין זה, כי עסקיו של חתנה קרסו, והוא הסתבך בחובות. עוד נאמר שם כי בשל כך מסייעת המבקשת לבתה ולחייב ומעבירה אליהם כספים.
הג'יפ נרכש תמורת 180,000 ₪. על פי מסמך הבנק, נספח א' לתצהירה של המבקשת, הועבר הסכום מחשבונה.
המבקשת העידה כי רכשה בעצמה את הג'יפ, בנתניה, ואף חתמה על הסכם עם מוכר הרכב.
המבקשת עומתה עם כך שדברים אלה אינם מתיישבים עם האמור בסעיף 15 לתצהירה, כי מוכר הג'יפ מתגורר במושב דובב שבצפון, וכי החייב הוא שטיפל ברכישת הרכב ממנו.
המבקשת השיבה כי דבריה אלה התייחסו לרכב קודם, שהיה לחייב ולבתה, ואשר נהרס. היא אמרה כי לגבי רכישת הג'יפ, נכון האמור בסעיף 15 לתצהירה, כי החייב ובתה איתרו את הג'יפ שנרכש ואת מוכרו.
המבקשת טוענת כי היא רכשה את הג'יפ על מנת לאפשר ניידות של בתה וחתנה ושלושת נכדיה, לרבות נסיעות שלהם לביקורים אצלה.
לשאלה מדוע לא רשמה את הגי'פ על שם בתה, שאינה חייבת לנושים, השיבה המבקשת: "נתתי להם מתנה, מה הבעיה" (בעמ' 6 לפר'; ההדגשה שלי - י.ק).
לשאלה אם החייב הוא שאמר כי צריך לקנות "לנד קרוזר", השיבה המבקשת: "מה שהם רוצים אני הסכמתי" (בעמ' 7 לפר').
6.מסקנתי היא כי יש לקבל את התנגדותה של המשיבה למתן פסק דין הצהרתי, כי המבקשת היא בעלת הג'יפ.
כאמור, המבקשת היא גברת קשישה, שמעולם לא היה לה רישיון נהיגה, והיא מתגוררת במרחק רב מהחייב ומבתה. אין מחלוקת כי הג'יפ נמצא ברשותו של החייב, לשימושו ולשימוש בני משפחתו, וכי החייב נוהג בו מנהג בעלים (ב"כ המשיבה ציין כי על פי דו"ח של חוקר מטעם המשיבה, החייב עושה בג'יפ שימוש יומיומי, לרבות בעסק הנגרייה שיש לו בכפר יובל, וכי זה היה אחד הטעמים שבגינם הוציא כב' ראש ההוצאה לפועל בעכו צו עיקול ברישום לגבי הג'יפ, למרות שאינו רשום על שם החייב).
ב"כ המשיבה טען כי המבקשת לא הראתה מה מקור הסכום, בסך 180,000 ₪, שהועבר מחשבון הבנק שלה לצורך רכישת הג'יפ, ומנגד טען החייב כי מקור הכסף וודאי אינו ממנו.
אולם יהא מקור הכסף אשר יהא, המשיבה עצמה העידה במפורש, כי היא רכשה את הג'יפ כמתנה עבור בתה וחתנה (החייב), וכי בחירת רכב-המתנה נעשתה על פי רצונם.