דומינגו נ' עיריית אילת- פיקוח עירוני ואח'

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה זו לפיצוי כספי בסך 18,000 ₪ כנגד עיריית אילת וכנגד הנתבע 2, בגין נזק גוף שנגרם לו בתאונה ביום 18/11/07, כאשר מוט ברזל השתחרר, נפל ופגע בו ליד עין ימין.

2.הטענות כנגד הנתבעת 1 היא בכך שלא דאגה להסיר סככה בלתי חוקית. במהלך הדיון חזר בו התובע מהטענה כי הסככה הייתה בלתי חוקית ואילו נציגת הנתבעת 1 הסבירה כי העירייה פועלת רבות כנגד הדוכנים הבלתי חוקיים, והדבר תלוי ועומד בערכאות משפטיות. התובע הוסיף וציין כי לעירייה אחריות כללית על כל מה שנעשה בשטחים ציבוריים, ובעניין זה ציינה נציגת הנתבעת כי מדובר היה בעבודה בסככה בשעה 02:00 בלילה, כאשר לא באה כל תלונה קודמת לעירייה לגבי עבודות בניית הסככה, ולכן לא הייתה יכולה לדעת על הסיכון ולמנוע אותו.

3.בנסיבות אלה, נראה לי כי אין מקום להטיל אחריות על הנתבעת 1, והתביעה כנגדה נדחית.

4.שונים הדברים ביחס לנתבע 2. אין מחלוקת כי הנתבע 2 ביצע עבודת שיפוצים בסככה, כאשר במהלך העבודה נפל מוט ברזל ופגע בתובע. אדם המבצע עבודות שיפוצים כאלו נושא בחובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי אנשים הנמצאים בסמוך לעבודות השיפוץ, אשר עלולים להיפגע ממנו. הנתבע 2 אף אישר כי ביקש משמעון אילוז ז"ל, לפנות אל התובע ולבקש שלא יפריע בביצוע העבודות, דהיינו הוא היה מודע לכך שהתובע נמצא באזור ועשוי להיפגע. עליו מוטלת איפוא האחריות לעשות כל שניתן כדי למנוע את הנזק, ולא התרשמתי כי הוא פעל בזהירות הראויה בנסיבות העניין.

5.יחד עם זאת, כאשר התובע ראה כי מבצעים שיפוצים בסככה, היה גם עליו להיזהר ולהתרחק מהמקום באופן שימנע כל פגיעה, והעובדה שהוא נשאר בסמוך כך שנפגע, מחייבת הטלת אשם תורם גם על התובע בגין העובדה שלא נזהר ונשאר במקום, ואני מעריך את אשמו התורם של התובע ב- 25%.

6.הנתבע 2 טען עוד, כי התובע כבר פוצה בסך 1,200 ₪ על ידי שמעון אילוז ז"ל, אלא שהתובע הכחיש טענה זו והנתבע לא הביא כל עדות לתמיכה בטענה זו ובנסיבות אלה לא אוכל להסתמך עליה.

7.באשר לנזק – מחוות הדעת הרפואית שניתנה מיד לאחר התאונה, עולה כי לא נגרמה חבלה משמעותית, אלא שריטה בגודל של 1 ס"מ, אשר טופלה על ידי הדבקה בלבד. תעודה רפואית נוספת מתייחסת רק לתלונות של התובע ולא ממצא אובייקטיבי והיא ניתנה רק אחרי כחצי שנה. פרט לכך לא צירף התובע דבר, לא חוות דעת מומחה, לא קבלות על הוצאות, לא קבלות על שכ"ט עו"ד או אישורים על הפסד ימי עבודה.

8.בנסיבות אלה, אני מעריך את נזקו של התובע שעיקרו כאב וסבל ומיעוטו הוצאות נוספות נלוות, בסכום גלובאלי של 1,800 ₪, אשר לו אחראי כאמור הנתבע 2 רק בהיקף של 75%.

9.אשר על כן ישלם הנתבע 2 לתובע סכום של 1,350 ₪ וכן הוצאות משפט בסכום כולל של 300 ₪ נוספים וזאת בתוך 30 יום מהיום.

10.באשר לנתבעת 1 אשר דחיתי את התביעה כנגדה, הייתי מחייב את התובע לפצותה בסכום של 350 ₪ שהוא סכום ההוצאות שקבעתי בהחלטה קודמת לאחר שהנתבעת לא התייצבה, ולכן למעשה הנתבעת לא תשלם את ההוצאות והתובע לא יצטרך לשלם לה הוצאות בגין צירופה לתביעה.

בקשת רשות ערעור ניתן להגיש בתוך 15 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתנה והודעה היום כ"ו אלול תש"ע, 05/09/2010 במעמד הנוכחים.

אור אדם , שופט

הוקלד על ידי: רחל עמר