דויטש נ' זכריה

פסק דין

לפניי תביעה כספית על הסך של 1,000 ₪, אשר עניינה שכר טרחה אשר מגיע לתובע, עורך דין במקצועו, לטענתו, מאת הנתבע.

1.התובע, כאמור עורך דין במקצועו, טוען כי ביום 17.5.2010 נפגש עם הנתבע להתייעצות במשרדו. התובע טוען בכתב התביעה כי הוסבר לנתבע מראש כי התייעצות כרוכה בתשלום בסך של 600 ₪, והנתבע הסכים לכך.

2.לטענת התובע, תוך כדי ההתייעצות ביקש מהנתבע כי יסדיר תשלום שכר הטרחה, והנתבע הסכים והתחייב לשלם בתום הפגישה. ואולם, לטענת התובע, בסיומה של הפגישה, סרב הנתבע לשלם והלך לדרכו.

3.התובע שלח לנתבע מכתב דרישה ודרש תשלום שכר הטרחה שסוכם, וכן שכר טרחה נוסף בשיעור של 400 ₪ עבור מכתב דרישה.

4.מנגד, טוען הנתבע בכתב ההגנה, כי לא הוחתם על כל הסכם שכר טרחה, ולו היה יודע כי התייעצות כרוכה בתשלום לא היה מקיים את הפגישה.

5.הנתבע מוסיף וטוען, באמצעות בנו, כי הינו קשיש ולוקה בדמנציה.

6.בדיון שהתקיים לפני טען בנו של הנתבע במקומו, והנתבע לא שתף פעולה. בנו של הנתבע הגיש לבית המשפט מסמכים רפואיים אשר מהם אכן עולה כי הנתבע הינו חולה הלצהיימר, תשוש נפש, והינו זקוק להשגחה של 24 שעות.

7.ואולם, הנתבע אינו מכחיש כי הפגישה עם התובע התקיימה או את ההתחייבות לתשלום הסך של 600 ₪. הנתבע סומך את טענתו על מצבו הבריאותי, ועל כי אינו מודע למעשיו, ואינו יכול לזכור את הפגישה עם התובע. ואולם, לא קיימת אינדיקציה לכך כי הנתבע לא יכול היה לקיים שיחה עם התובע, כנטען על ידו. ואכן, התובע טוען כי במהלך הפגישה הנתבע שתף פעולה באופן מלא ולא היה ניכר כי הינו חולה.

8.הנתבע לא הוכרז כפסול דין. בנסיבות אלו "מקום שעסקינן בחסוי שאינו פסול דין . . . הרי שעל פניו החסוי כשר לפעולות משפטיות" (ע"א 4377/04 הולצברג נ' מירז). לפיכך, התחייבותו של הנתבע כלפי התובע, הינה התחייבות חוזית לכל דבר וענין. אין חולק כי התובע מצידו הקדיש זמנו לנתבע וספק לו שירותים משפטיים, כמתחייב.

9.לאור האמור, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע שללם לתובע הסך של 600 ₪.

10.בנסיבות האמורות, ונוכח מצבו של הנתבע, אשר היה קיים גם בעת ההתקשרות עם התובע, איני עושה צו להוצאות.

המזכירות מתבקשת לשלוח העתק פסק דיני זה לצדדים.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ד אלול תש"ע, 03 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.