דוד נ' רוזמן ואח'

החלטה

לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שניתן ביום 2.6.13, ולפיו חויב המבקש בתשלום סך של 105,785 $ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.7.00, סך של 35,000$ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 9.9.99, סך נוסף של 77,000 ₪ וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

טענות המבקש.

1.המבקש טוען כי סיכויי הערעור טובים.

2.בנוסף, לטענתו, מצבו של המבקש הוא כזה שאם לא יעוכב ביצועו של פסק הדין, יאלץ המבקש למכור את דירת המגורים של המשפחה. המבקש טוען כי הוא פנסיונר בן למעלה מ- 65, במצב תזרימי "לא קל", שאינו עובד בעבודה מסודרת ואין לו מקור כספי אחר ממנו יוכל לגייס את סכום פסק הדין, וודאי שלא באופן מידי. המבקש, שהיה בעבר איש עסקים מן השורה, היה מעורב בשנים האחרונות במספר מיזמים והשקעות פיננסיות, שחלקם נכשל וכספו ירד לטמיון, וחלקם האחר, טרם הבשיל.

3.כן טוען המבקש כי מאזן הנוחות פועל לטובתו. ככל הידוע למבקש, מצבו הכלכלי, לא כל שכן, התזרימי, של המבקש טוב הרבה פחות מזה של המשיב, איש עסקים פעיל שממונו רב. שנית, המשיב המתין ללא מעש מעל כמעט 7 שנים לפני שהגיש התביעה דבר המלמד שהמשיב לא ראה דחיפות בגביית החוב. לכן, לא ייגרם למשיב נזק מיוחד או ממשי אם פסק הדין לא יבוצע לאלתר.

4.כן הציע המבקש "בטוחה קניינית" והיא "הערת אזהרה על דירה בבעלות אשת המבקש".

טענות המשיב.

1.המשיב טוען כי יש לדחות את הבקשה ובכלל זה את ההצעה המגוחכת להעמיד "בטוחה קניינית" בדמות הערת אזהרה על דירת רעייתו של המבקש, ולחייב את המבקש בהוצאות.

2.כן טוען המשיב כי המבקש דירקטור ובעל מניות בחברת פלוריסטם תרפויטיק שהיא חברה ציבורית הנסחרת בנאסד"ק ובבורסה לניירות ערך בתל אביב העוסקת בפיתוח וייצור תרופות מקור המבוססות על תאי גזע, ששווי השוק שלה בבורסה לניירות ערך בתל אביב הוא כ- 600,000,000 ₪. מדיווחי החברה לבורסה, המבקש הוא בעל עניין המחזיק במניות החברה בשווי כולל בסך של 2,011,000 ₪. כמו כן גילה המשיב, לטענתו, כי המבקש הבריח ומכר דירת מגורים שהייתה בבעלותו, לפני חודשים ספורים בלבד, בסך של כ- 880,000 ₪ כאשר התשלום האחרון בגין מכירת הדירה הועבר למבקש ככל הנראה שבועות ספורים בלבד לאחר מתן פסק הדין.

3.המשיב טוען כי סיכויי הערעור אינם טובים, בין היתר, משום שהערעור מושתת רובו ככולו על השגות עובדתיות ועל מסקנות של מהימנות וכי נימוקי המבקש הם חזרה על הנימוקים שהועלו על ידו, נבחנו ונדחו במסגרת התביעה. יתר על כן, לטענתו, לא הראה המבקש טעם, ולו לכאורה, מדוע יש לחרוג מהכלל לפיו מי שזכה בדינו רשאי לממש את פרי זכייתו ובמיוחד כאשר מדובר בתביעה כספית. המבקש אינו טוען כי המשיב לא יוכל להשיב את הכסף היה ויתקבל הערעור אלא כי בשל השקעות שהמבקש ביצע, שאינן ניתנות למימוש מידי, הוא מצוי במצב תזרימי לא קל. מצב תזרימי לא קל של איש עסקים רב מוניטין כמו המבקש, טוען המשיב, אינו טעם מיוחד המצדיק לעכב את פסק הדין, מה גם שהמבקש לא תמך את טענותיו באסמכתאות.

4.כן טוען המשיב כי קבלת הבקשה תגרום לו נזק כבד בדמות המתנה של מספר שנים נוספות בקבלת הכספים שנפסקו לטובתו, שהוא הסתמך ומסתמך על קבלתם.

5.המשיב טוען כי המבקש כלל אינו טוען שמימוש פסק הדין יעורר קושי בהחזרת המצב לקדמותו שכן לטענתו, הבלתי מבוססת, מצבו התזרימי של המשיב טוב לעין שיעור ממצבו. הוא אף אינו טוען שמימוש פסק הדין יגרום לו קושי בלתי סביר או בלתי הפיך, אלא רק כי הנזק שייגרם לו כתוצאה ממימוש פסק הדין גדול מהנזק שייגרם למשיב מאי מימוש פסק הדין ועיכוב ביצועו. המשיב טוען כי לא זה המבחן שנקבע בפסיקה לעיכוב ביצוע פסק דין.

6.בנוסף, טוען המשיב כי המבקש איש עסקים פעיל, גורו של השקעות, שביצע מספר רב של אקזיטים בארץ ובחו"ל בתחום חברות ההזנק וגרף לכיסו עשרות מיליוני ₪. בנוסף, המבקש הסתיר את העובדה שהוא מחזיק במניות נסחרות של חברת הענק פלוריסטם בשווי של למעלה מ- 2 מיליון ₪, את העובדה שהוא מכהן כדירקטור בשכר בחברה זו וכי רק לפני חודשים ספורים מכר ומימש דירת מגורים שהיתה בבעלותו בשווי של 880,000 ₪, כל אלה עובדות הקשורות במצבו הכספי האמיתי של המבקש.

7.המשיב טוען כי אין זה סביר שאין ברשות המבקש קופות גמל או קרן פנסיה או קרן השתלמות לנוכח העובדה שמדובר במי שהועסק משך עשרות שנים כמנכ"ל וכסמנכ"ל בחברות הזנק, הן כשכיר והן כבעל מניות. יתר על כן, המבקש יכול לקבל מימון כנגד דירת המגורים הנוספת שבבעלות רעיית המבקש (עליה הציע לרשום הערת אזהרה) או למשכן את דירת המגורים שלו ושל רעייתו, כדי לקבל מימון ממוסד בנקאי ולשלם את פסק הדין שניתן נגדו.

8.המשיב טוען כי רישום הערת אזהרה לא יבטיח את תשלום פסק הדין הן משום שהערת אזהרה אינה זכות במקרקעין והן משום שאין בפסק הדין חיובים כלשהם כנגד אשת המבקש. המשיב גם לא מעוניין לעסוק במימוש דירת המגורים של המבקש.

תשובת המבקש.

1.בתשובתו לתגובת המשיב, טוען המבקש כי הדירה שנמכרה, נמכרה זמן רב לפני מתן פסק הדין, רוב תמורתה שולמה לדיירת המחזיקה בדירה, ובידי המבקש ואשתו נותרו, לכל אחד, 220,000 ₪, וגם סכום זה, שהיה בידי המבקש, הועבר לאחד מילדיו לרכישת דירה. כן לטענתו, הדירה שבבעלותו, ואשר בה הוא גר עם משפחתו, טרם נרשמה על שמו, למרות שחלפה תקופה של למעלה מ- 25 מאז רכש אותה, וכי למעט דירה זו אין לו דירה אחרת. אשר למניותיו בחברת פלוריסם, טוען המבקש, כי בהיותו דירקטור, מוגבלות המניות במכירה חופשית, כמו כן המבקש נתן הוראות מותנות לגבי מכירתן לחברת אופנהיימר אצלה מוחזקות המניות שלו כבעל עניין. לכן, המבקש לא יכול לממש מניות אלה כדי לשלם את פסק הדין. עבור פעילותו כדירקטור, כולל עבור החזר הוצאות, מוציאה חברת סימבה לפלוריסטם חשבוניות תלת חודשיות, בסכום של 6,500 ₪ לחודש. אשר לכנסותיו מאקזיטים, טוען המבקש, כי הוא, או חברה מטעמו, לא עשו שום אקזיטים למעט מקרה אחד בו הוחזרה למבקש השקעתו באותה חברה, ותו לא. המבקש חוזר על טענתו לפיה אין לו קרנות פנסיה קרנות השתלמות וקופות אחרות. לטענתו, הוא אינו מציג עצמו כאביון אלא כמי שאינו יכול לשלם את סכום פסק הדין באופן מידי, וכי אי עיכוב פסק הדין עלול לגרום לו נזק בלתי הפיך, בוודאי נזק חמור יותר מזה שעלול להיגרם למשיב אם יעוכב פסק הדין.

דיון והכרעה.

1.הכלל הוא כי הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין שעליו מערערים, וכי רק במקרים חריגים יעוכב ביצועו של פסק דין.