דוד נ' נתן וייס

פסק דין

1.תיק זה הועבר אליי בזמנו לצורך שמיעה מוקדמת של עדותו של התובע, לנוכח מצבו הרפואי, עדות שאכן נשמעה לפניי ביום 18.3.10.

2.הדיון נקבע להמשך שמיעת הראיות ולסיומן להיום. ואולם, בין לבין, הגיעו הצדדים להסדר דיוני, אשר קיבל תוקף של החלטה ביום 28.9.10. על פי הסדר זה, התובע ויתר על כל טענה למעשה רשלני או להתנהגות בלתי מקצועית של המנוח, ובנוסף, הצדדים הסכימו כי בית המשפט יכריע בתובענה על בסיס כתבי הטענות בלבד, וזאת במסגרת הוראות סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, כאשר הצדדים אף הסכימו כי הסכום שייפסק בפסק הדין ינוע בין דחיית התביעה לבין סך כולל של 28,000 ₪.

3.גישת הפסיקה היא, ככלל, כי פסק דין על דרך הפשרה יינתן ללא הנימוקים שביסודו, והדברים וטעמיהם ידועים. עם זאת, במקרה דנא ב"כ הצדדים ביקשו שבית המשפט ייתן הנמקה קצרה בפסק דינו, ואני מכבד את בקשתם זו.

4.בקצירת האומר יצוין כי התובע שילם למנוח סך של 28,000 ₪ בעבור ייצוג בתיק בבית המשפט לתעבורה, בו הואשם התובע בעבירה של גרימת מוות ברשלנות (להלן – תיק התעבורה). אין מחלוקת כי לא נערך בין הצדדים הסכם שכר טרחה בכתב, ואין מחלוקת כי הסכום האמור נדרש על ידי המנוח לצורך ייצוג בתיק התעבורה עד סופו.

5.לאחר שהתקיימה בתיק ישיבת הוכחות אחת – לאחר שלוש ישיבות קודמות – נפרדו דרכיהם של התובע והמנוח. לנוכח הסכמות הצדדים לא אתייחס לנסיבות שהובילו להפסקת הייצוג, אך מכל מקום, התובע שכר את שירותיו של עו"ד אחר, ושילם לו שכ"ט בסך 35,000 ₪. אותו עו"ד ייצג את התובע עד תום ההליכים בתיק התעבורה, שהסתיימו לאחרונה בהסדר טיעון.

6.הנה כי כן, אף שהתובע שילם למנוח את מלוא שכר הטרחה, אותו דרש המנוח בעבור הייצוג בתיק התעבורה עד תומו, המנוח לא השלים את המלאכה, במובן זה שלא ייצג את המנוח אלא עד לשלב שתואר לעיל. כידוע, גישת הפסיקה היא כי לא זו בלבד שלקוח רשאי להפסיק את ייצוגו בכל עת, אלא שעורך הדין אינו יכול לקבוע תנאי שלפיו גם אם יופסק הייצוג בטרם סיום ההליך המשפטי שבגינו נשכרו שירותיו, בכל זאת ישלם הלקוח את מלוא שכר הטרחה.

7.ב"כ המלומד של עיזבון המנוח ער להלכות האמורות, אלא שלשיטתו במקרה דנא שכר הטרחה ששולם על ידי התובע – כאשר הוא חולק על כך שהתשלום האחרון אמנם שולם בפועל – הינו שכר טרחה ראוי, וזאת בהתחשב בפעולות ובעבודה אותה ביצע המנוח.

8.המנוח תואר ע"י ב"כ העיזבון כעו"ד המתמצא בנושא שבגינו נשכרו שירותיו ובנסיבות אלה אין מקום לקבוע כי שכר הטרחה שאותו דרש בעבור הייצוג בתיק התעבורה, מגבש למעשה שכר טרחה ראוי רק בעבור חלק מהעבודה. אכן, כפי שציין ב"כ העיזבון, כאשר תיק מתנהל בדרך הוכחות, ייתכן ששכר הטרחה של עורך הדין יהא פחות ממה שצפה מראש, אך סיכון זה הינו סיכון שהמנוח – בוודאי כעו"ד מיומן – לקח על עצמו.

9.אשר על כן, אני מקבל את התביעה באופן חלקי, ופוסק כי הנתבע ישלם לתובע סך כולל של 10,000 ₪. בנסיבות העניין, ולנוכח ההסכמות שאליהן הגיעו הצדדים, איני פוסק בנוסף לסכום זה הוצאות ושכ"ט עו"ד.

התשלום האמור ישולם, בהתאם להסכמות הצדדים, ב-20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל ביום 1.12.10, ובראשון שלכל חודש שלאחריו.

ניתנה והודעה היום ב' כסלו תשע"א, 09/11/2010 במעמד הנוכחים.

שאול אבינור, שופט

הוקלד על ידי: איריס עמרם