דוד נ' נצרת עילית

החלטה

1.בפניי בקשה לעיון חוזר, בהמשך להחלטתי מיום 5.8.12, בה דחיתי על הסף בקשה למתן צו ביניים שהגיש המבקש.

2.מהנתונים המשלימים המוצגים בבקשה לעיון חוזר, עולה כי המבקש לכאורה אכן דווח למשיבה "בזמן אמת" על העברת זכויות החזקה בדירה ברח' אורה (מ- 1.10.09) ובהמשך בדירה ברח' אדמון (מ- 1.7.11).

3.לציין כי נתונים עובדתיים אלו, בצרוף התיעוד הרלוונטי, הוצגו לראשונה בבקשה לעיון חוזר ולא נכללו/הובהרו, בבקשה המקורית שהגיש המבקש.

4.על פי האמור, טענות המבקש כנגד החלטת המשיבה שהתכחשה בדיעבד להודעות בדבר שינוי זהות המחזיק בדירות, זאת על סמך תשתית עובדתית כזו או אחרת שנתגלתה לה בדיעבד והנתונה במחלוקת, אינן לכאורה ובשלב זה, בגדר טענות מופרכות ואלו אכן מצדיקות ברור משפטי ועובדתי.

בהתאם אין עוד מקום לראות בבקשות המבקש כבקשות מעורפלות וסתמיות או הלוקות בשיהוי ארוך שנים, כפי שנקבע בהחלטתי מ- 5.8.12.

5.דא עקא, אין באמור כדי לשנות מהקביעה האופרטיבית לפיה אין הצדקה למתן צו ביניים, כבקשת המבקש.

דחיית הבקשה התבססה על נימוקים מצטברים נוספים שנותרו יפים גם כיום.

6.בהחלטה מ- 5.8.12 נקבע כי המבקש לא הוכיח נזק בלתי הפיך, ובהקשר זה להבהיר, כי תמיד בפניי המבקש פתוחה הדרך לשלם "תחת מחאה", את חיובי הארנונה שהוטלו עליו ובכך להימנע מכל אי נעימות ונזק כטענתו.

7.כמו כן, נפנה לשיהוי בהגשת הבקשה; בזיקה למועד בו ניתנה החלטת המשיבה מ- 6/12.

8.זאת ועוד, גם לא ניתן בשלב זה לאיין את משקל הנימוקים העניינים העומדים בבסיס החלטת המשיבה להטיל את חיובי הארנונה על המבקש כבעלים של הנכסים, עם כל הכבוד להסברים המוצגים כיום על ידי המבקש (בניסיון להפריך את הראיות העובדתיות שנאספו לכאורה באשר למקום מגורי הדירה בתקופה הרלוונטית), כשלאמור משקל מצטבר בהחלטה לדחיית הבקשה לצו ביניים.

9.לסיכום אם כן, מותיר את החלק האופרטיבי של החלטתי מיום 5.8.12, על כנה.

10. המזכירות תודיע.

ניתנה היום, י"ח אב תשע"ב, 06 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.