דוד נ' דוד

תביעה זו היא בגין לשון הרע אשר החלה דרכה על בסיס שתי כתבות אשר הנתבע פרסם בעיתון היוצא על ידו.

יוער כי מדובר בעיתון מקומי המחולק חינם באותו האיזור - בית-שמש וסביבותיה.

התובעת היא מורה בבית-שמש ושתי הכתבות היו על רקע תפקידה זה.

במהלך הדיונים (ישיבה מיום 1.3.09, עמוד 3 לפרוטוקול) הסכימה התובעת לחזור בה מן התביעה לגבי אחת הכתבות, זו אשר פורסמה ביום 9.9.04, תחת הכותרת: " היו"ר והחרפה". 

התובעת עשתה זאת על פי המלצתי בישיבה מיום 11.5.08, והיא גם פותחת את סיכומיה בהערה זו.

אני סבורה כי טוב עשתה התובעת בהחלטתה זו, משום שבכתבה הנדונה אין כל איזכור לשמה ואף יש בה נימה חיובית כלפי " המורה" המוזכרת בכתבה, שהיא, ככל הנראה, התובעת.

חבל שהנתבעים בחרו להאריך בסיכומיהם בכל הנוגע לכתבה זו.

לאור האמור ולמען הספק, אני דוחה את התביעה בגין הכתבה מיום 9.9.04, ללא צו להוצאות.

נותר בפניי לדון בטענות המתייחסות לכתבה השנייה, מיום 18.11.04.

התובעת, כאמור, היא מורה בבית-ספר בעיר בית-שמש.

אשתו של הנתבע היתה מנהלת באותו בית-ספר בו מלמדת התובעת ובעבר היו ביניהן מתחים כלשהם.

ככל הנראה, וכפי שעולה מן החומר, היו בבית הספר גם מתחים בתוך צוות המורים וגם אל מול  ההנהלה.

בשלב מסויים הגיעה לבית הספר מנהלת חדשה, בשם אילנה.

ביום 18.11.04 פרסם הנתבע כתבה, בה כתב לגבי התובעת בזו הלשון:

            " המנהלת שהשפילה את סגניתה.

בוקר אחד מגיעה רחלי, (העדה, הגב' רחל אלבג - מ.א.) שהיתה סגנית, למשרדה. לתדהמתה, היא מגלה את המורה זהבה (התובעת דנן - מ.א.) המקורבת למנהלת ולאלי בוטבול, בכיר בעירייה, יושבת על כיסאה וכל חפציה פזורים של הרצפה. רחלי פנתה לאילנה (המנהלת - מ.א.) לבדוק את פשר הדבר. להפתעתה, התברר לה שהיא לא תמשיך לשמש כסגנית ואף לא כיועצת. כל זאת בניגוד גמור למה שנמסר לרחלי מפי אותה מנהלת מספר שעות קודם לכן. מאז אותו מקרה רחלי חשה ברע, הפסיקה להגיע לבית הספר וכיום היא מאושפזת בבית חולים לקראת ניתוח לב".

התובעת טוענת כי כתבה זו פגעה בה וכי היא מהווה פרסום אסור על פי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") מכאן התביעה לפיצוי בשל כך.

אבדוק להלן האם פרסום זה מהווה, אכן, לשון הרע על פי החוק, כפי שגורסת התובעת ובהמשך אבדוק, האם עומדות לנתבע ההגנות הקבועות בחוק.

מהו לשון הרע לפי החוק והפסיקה

אלו הם סעיפי החוק הרלוונטיים ב חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: " החוק"):