דואק נ' עובדיה

פסק דין

בפניי תביעה כספית בסך 183,400 ₪, אשר מקורה בשתי המחאות שהוגשו לביצוע וניתנה לנתבע רשות להתנגד.

השיק האחד שמספרו 214503 הינו על 100,000 ₪ והשיק השני מספרו 214505 הינו על 83,400 ₪, (להלן: "הצ'קים").

א. תמצית טענות ההגנה

1. לטענת הנתבע, קיים פגם קנייני בצ'קים אותם מסר למר משה אהרון, אשר היה חייב מס' 2 בתיק ההוצל"פ. והצ'קים ניתנו למשה אהרון לביטחון בגין עסקה שנרקמה ביניהם. לטענתו, התנאי אשר אפשר למשה אהרון לסחור בצ'קים לא התקיים ולכן הצ'קים הוסבו לתובע שלא כדין.

ביום 6/1/10 נכרת הסכם בין הנתבע לבין משה אהרון, לפיו הנתבע רכש פעילות חברה שבבעלות משה אהרון בשם אם.ווי.מדיה גרופ, (להלן –" החברה"), בתמורה לסך 330,000 ₪ (להלן – "ההסכם").

ביום 26/1/10 נחתם בין השניים מסמך נוסף כתוספת להסכם (להלן – "התוספת") לפיו נותרו בידי משה אהרון שני צ'קים לביטחון, האחד על סך 100,000 ₪ והשני על סך 83,400 ₪ (להלן – "הצ'קים לביטחון").

2. טוען הנתבע, כי למרות שהוא עמד בתנאי ההסכם והתוספת לו, משה אהרון, שלא כדין, הסב את הצ'קים לתובע ומיד שהסתבר לו כי הצ'קים לביטחון הוסבו לתובע, הוא נתן הוראה לביטולם וביום 22/8/10 אף פנה למשה אהרון בדרישה להשיב לו את הצ'קים לביטחון.

בחקירתו העיד הנתבע, כי ביטל את הצ'קים כאשר ראה באינטרנט שהם הופקדו לפירעון בבנק ורק אז נודע לו שהם הוסבו לצד ג', הוא התובע. כאשר צלצל אליו התובע השיב לו הנתבע, כי הצ'קים בוטלו וכי אינו חייב עוד דבר למשה אהרון. הצ'קים ניתנו למשה אהרון לביטחון בלבד, וכיוון שהוא מילא את כל חלקו בעסקה, לא סבר שייפתח נגדו תיק הוצל"פ ואישר, כי התובע כלל לא קשור לעסקה בינו לבין משה אהרון.

3. לגרסתו, בכך שרשם על הצ'קים "שלמו ל..." הוא בעצם הגביל את סחרותם והעובדה שמשה אהרון חתם על צילום הצ'קים (ולא על מקור הצ'קים) שהינם לביטחון בלבד, תומכת בגרסתו.

בחקירתו, הופנה לצילום הצ'קים עליהם חתם משה אהרון שהינם לביטחון, נספח ד' לתצהירו), ולעובדה ששני הצ'קים שבצילום הינם על סך 100,000 ₪, בעוד שאחד הצ'קים נשוא תביעה זו, הינו על 83,400 ₪ (הצ'קים נשוא תביעה זו ושני הצ'קים שבצילום בנספח ד' לתצהיר הנתבע, הינם למועד פירעון 15/6/10).

לכך השיב הנתבע, כי אין לו צילום מאושר שהשיק בסך 83,400 ₪ הינו לביטחון, כיוון שהוא נמסר עוד טרם פרץ הסכסוך בינו לבין משה אהרון.

עוד טוען הנתבע, כי בהתאם להוראות ההסכם, הוא שילם למשה אהרון 330,000 ₪, ואף למעלה מכך, ולכן משה אהרון היה אמור להשיב לו את הצ'קים לביטחון. בנוסף ו בהתאם להוראות ההסכם הוא שילם למשה אהרון בין היתר 100,000 ₪ בגין פיצויים לעובדי החברה ו-100,000 ₪ נוספים בגין משכורות לעובדים. בהתאם להסכם היה עליו לשלם למשה אהרון סך של 100,000 ₪ ובנוסף, תשלומי מיסים וביטוח לאומי של החברה בסך 30,000 ₪.

לטענת הנתבע הוא שילם למשה אהרון תשלומים כדלקמן:

1. 38,512 ₪ בשתי המחאות ובהתאם לחשבוניות המצורפות לבקשת ההתנגדות.

2. הנתבע קיזז סך של 24,374 ₪ הוא סכום שתי המחאות שמשך משה אהרון ולא כובדו.

3. כן קיזז הנתבע 27,840 ₪ ששולמו ביום 15/4/10 בהמחאה.

4. הנתבע קיזז בנוסף 50,000 ₪ אשר שולמו ביחד עם תשלום המשכורות לעובדים בתשלום המיסים, סכום שנכלל בסך 150,800 ₪ אשר שולמו בהתאם לחשבוניות נספח יב' לבקשה.

לאור כל זאת, טוען הנתבע שהוא שילם למשה אהרון מעבר למה שהוא התחייב בהסכם ועל כן, היה על האחרון להשיב לו את הצ'קים לביטחון.

ב. תמצית טענות התביעה