דואני נ' מרצינו ואח'

פסק דין

התביעה שבפניי עניינה פיצוי בגין נזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מאש שיצאה מרכבו של הנתבע

והתפשטה והזיקה לרכבו של התובע.

הצדדים:

התובע, היה הבעלים של רכב מס' רישוי 73-489-25 (להלן:"הרכב"), אשר ניזוק כתוצאה מאש שיצאה מרכבו של הנתבע, אשר הוצת על ידי צד ג'.

הנתבע, היה הבעלים של הג'יפ (להלן:"הג'יפ"), אשר הוצת וגרם לנזק לרכב התובע.

הנתבעת, הייתה חברת הביטוח שביטחה את הג'יפ.

רקע כללי:

התובע והנתבע היו שכנים שהתגורר באותו בניין מגורים ואשר עשו שימוש בחניות אשר במגרה שהחניה של הבנין.

ביום 17/1/2010, חנו שני הרכבים מקומות חנייה סמוכים ולאחר שהג'יפ הוצת, התפשטה האש ופגעה גם ברכב התובע שחנה לצידו. כתוצאה מהתפשטות האש לעבר רכב התובע נגרם לו נזק כפי שפורט בחוות דעת השמאי והמגיע לסך של -16,420 ₪.

התביעה שפניי מתייחסת לנזקים העקיפים שלא שולמו על ידי חברת הביטוח של התובע כדלקמן: ההשתתפות העצמית בסך 3,001 ₪, כינון בסך 82 ₪, ונזק למערכת חיישני הרכב בסך 867 ₪.

בגין הנזקים הישירים, קיבל התובע פיצוי מחברת הביטוח שלו (סעיף 7 לכתב התביעה).

לטענת התובע, מדובר במקרה הנדון ברשלנות הנתבע מאחר וזו הייתה ההצתה השנייה לאחר ניסיון הצתה לרכב שנעשה כיומיים לפני כן.

בנסיבות אלו טוען התובע היה על הנתבע לנקוט באמצעי זהירות לאחר שידע שהוא נמצא בסיכון. אי נקיטת אמצעי זהירות, מהווה רשלנות בהתנהלות הנתבע אשר הביאה בסופו של דבר לנזק לתובע, מכאן שהתובע זכאי לפיצוי מהנתבעים.

תמצית טענות הנתבעים:

למעשה אין מחלוקת לגבי העובדות עצמם, אלא שהנתבע טען שלא התרשל אלא נהג בצורה סבירה.

הנתבע לא הכחיש שהיה ניסיון להצית את רכבו מספר ימים לפני ההצתה נשוא כתב התביעה, אך לטענתו הדבר לא עורר את חשדו מאחר ולטענתו אין לו כל אויבים מהם היה לו חשש לפגיעה כלשהיא. לטענתו, רק לאחר ההצתה השנייה הבין כי עליו לבדוק מי עומד מאחורי ההצתות.

בנסיבות אלו טוענים הנתבעים עמדו הם בנטל ההוכחה שלא הייתה כל רשלנות בהתנהלות הנתבע המקימה עילת תביעה כנגדו.

דיון:

אין למעשה מחלוקת בין הצדדים על העובדות כשלעצמן.