דהן נ' רבינוביץ ואח'

פסק דין

בפניי תביעת נזקי רכוש לרכב.

על פי גירסתו של התובע, כפי שנמסרה בסעיף 2 לכתב התביעה ובעדותו בביהמ"ש פגעה בו הנתבעת 1 מאחור והסבה לו את הנזק נשוא כתב התביעה.

בכתב ההגנה נטענו שתי טענות עיקריות כנגד התובע:

הטענה הראשונה עלתה בסעיף 3 ולפיו רכב התובע התדרדר לאחור ופגע ברכב הנתבעת 1.

דא עקא, כי לאור גירסתה של הנתבעת 1 בביהמ"ש, ברור לחלוטין שגירסה זו שנוסחה ע"י נציג הנתבעים לא היתה נכונה והנתבעת 1 הודתה כי היא פגעה ברכב התובע מאחור.

גם בטופס ההודעה על התאונה, שהוא למעשה מהווה את המסמך הראשוני שבו ניתנת הגירסא, היא הודתה שפגעה בו, אם כי ניתן היה להבין גם מטופס ההודעה, כי הרכב שלפניה, דהיינו רכבו של התובע, חזר ברוורס לאחור. כך היא תארה זאת: "בפניה ימינה מהצומת של הקיבוץ אפק לכיוון הקריון (לקרית ביאליק) שמעתי דפיקה קלה. נראה היה שהרכב לפניי הלך ברוורס לאחור ורגלי החליקה על דוושת הבלם (לא הייתי בנסיעה...)".

מכל מקום, אין חולק כי רכב הנתבעת 1 פגע ברכב התובע.

הטענה השנייה והיא למעשה היתה יותר משמעותית מבין הטענות של הנתבעים, עלתה בסעיף 4 לכתב ההגנה, ושם נאמר: "יצוין כי לא נגרם כל נזק למעט שריטה קלה בחלקו הימני קדמי של רכבה". טיעון זה התיישב עם אותו חלק בטופס ההודעה על התאונה שנמסרה ע"י הנתבעת (סומן מ/1) ואשר צוין בו ע"י הנתבעת 1 כדלקמן: "במבט ראשון לשני הרכבים לא נגרם כל נזק. אושרי דהן בעל הרכב ציין שלא קרה שום דבר ואין צורך להחליף פרטים. ברכב שלי הפלסטיק המגן על החלק הקדמי יצא ואושרי הכניס אותו חזרה. הרכב שלי נגע בחלק הימני של הפגוש שלו. כעבור מס' ימים פנה אלי הנהג (שהוא אבא בביה"ס בו אני מלמדת), אמר לי שהבעיה היחידה היא שתא המטען אינו נפתח. לולא זה לא היה פונה אלי. הוא אמר שייקח מהמוסך הצעת מחיר לתיקון רכב זה בלבד. חלפו עוד ימים ובמפגש שלנו בבי"ס אושרי דהן אמר שגם מחצתי את הפגוש בצד שמאל של הרכב והצעת מחיר לתיקון כולל של הכל נע בין 3,500 ₪ ל- 4,200 ₪. בשלב זה התעקשתי להפעיל את הביטוח כפי שביקשתי מלכתחילה. לדעתי בפניה ימינה לא התנגשתי בפגוש השמאלי שלו".

התוצאה אפוא, שהמחלוקת בין הצדדים נוגעת בשאלת הנזק.

הנתבעת 1 עומדת על דעתה, לאור העובדה שאין ברכבה נזק, לאור העובדה שלא ראתה נזק ברכב התובע בזמן אמת ולאור התנהלותו של התובע לכל אורך הדרך, כי למעשה הנזקים לא נגרמו כתוצאה מתאונה זו, חרף עמדתו המפורשת של התובע בעניין.

כאשר מועלות טענות כאלה, בוחן ביהמ"ש בנוסף את חוות הדעת השמאית.

התאונה התרחשה בתאריך 6.5.12. על פי דו"ח השמאי מתאריך 23.5.12 נבדק הרכב בתאריך 17.5.12, דהיינו מדובר בכשבועיים מיום המקרה.

עוד צוין בחוות הדעת, כי עיקר הנזק הוא כתוצאה מהפגיעה בפגוש השמאלי וכן בפנס האחורי שמאלי.

הנתבעת 1 מצידה הציגה תמונה בסלולארי, שלפיו לא ניתן לראות פגיעה בפגוש או בפנס, כאשר ציינה כי היתה שריטה בלבד בפגוש ולגבי הפנס לא נראה כל נזק.

התובע עצמו ציין, כי היה שבר בפנס ולכן הוא יכול היה להמשיך ולנסוע עם הרכב.

התיק מציב קושי משום שעל פי כתב ההגנה הוכחשה הפגיעה בתובע מאחור, דבר שהוכח כלא נכון. כבר היו מקרים לא מעטים, ויש לזכור כי השמאי לא נחקר בביהמ"ש, שבהם התגלה כי נזק שנראה על פניו נזק קטן ולא משמעותי גרם בפועל לנזק גדול יותר.

עם זאת, התרשמותי היא שלא כל הנזק נשוא השמאות נגרם או הוכח כנגרם כתוצאה מהתאונה.

עלי לציין גם כי העובדה שהתובע פנה רק כשבועיים לאחר המקרה לשמאי מטבע הדברים מחלישה את הקשר הסיבתי בין הנזקים ובין אירוע התאונה.

התובע ציין כי פנה להצעת מחיר למוסך "גזית" מיד לאחר המקרה, אך לא צירף כל מסמך בעניין זה.