דהן נ' עירית חיפה ואח'

פסק דין

1.התובע, יליד שנת 1964, עובד אצל הנתבעת 1, כעוזר רכז אחזקה, נפגע ביום 31.5.07, כאשר נשלח להחליף נורת פלורסנט. התובע התחשמל, בעודו עומד על סולם, הוא נפל מהסולם שעליו עמד, וכתוצאה מכך נגרמו לו חבלות, אשר טופלו בחדר מיון ולאחר מכן, ניתנו לתובע תעודות אי כושר ע"י רופאי קופת חולים, תעודות אשר אושרו בחלקן ע"י המוסד לביטוח לאומי, בהיות התאונה תאונת עבודה.

2.הצדדים הסמיכוני לפסוק עפ"י סעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984,

לאחר שהגישו סיכומים בכתב.

3.התובע טען לאחריות מלאה של המעבידה, הנתבעת 1, שלא דאגה למקום עבודה בטוח עבורו ומבקש לפצותו בשל מלוא נזקיו, 10 ימי אי כושר (אשר מחציתם שולמו ע"י המל"ל ומחציתם לא הוכרו ע"י המל"ל) ולכך להוסיף הוצאות, עזרת צד ג' ופיצוי בגין כאב וסבל.

בסיכומיו טען התובע, כי המקום אליו נשלח להחליף נורה היה פרוץ והיו בו "חוטים פתוחים" ללא כל הגנה למניעת התחשמלות, טענות אלו הועלו לראשונה במסגרת הסיכומים, כאשר במסמכים הרפואיים הסמוכים לאירוע, לא נרשם דבר אודות "חוטים פתוחים" וכך לא נרשם דבר ביחס לכך בכתב התביעה.

הנתבעת טענה להעדר אחריות כלשהי מצד המעבידה, שכן לשיטתה, מדובר בפעולה פשוטה אשר אינה דורשת מיומנות מיוחדת. הנתבעת טענה להרחבת חזית והפנתה למסמך "הודעה על פגיעה בעבודה", שם נרשם מפי התובע כדלקמן:

"בזמן החלפת המנורה נגעתי בגוף המנורה קיבלתי זרם חזק ועפתי מהסולם"

לטענת הנתבעת, נוסף על כך שאין להרחיב את החזית בדבר החוטים החשופים, אין גם להשית על הנתבעת 1 כל אחריות בגין האירוע, נוכח האמור בהודעה זו.

כמו כן, טוענת הנתבעת כי מרבית אישורי אי הכושר שצורפו לתביעה אינם קשורים לאירוע התאונתי הנטען מיום 31.5.07, ואלו קשורים לעברו הרפואי של התובע, ללא קשר לאירוע זה.

עוד הפנה ב"כ הנתבעת לכך, כי לא צורפו תלושי השכר המעידים על הפסדי שכר כלשהם ולטענתו, ימי אי הכושר שהוכרו ע"י המל"ל שולמו לתובע במלואם ולא הוצגו ראיות כלשהן בדבר הוצאות. באשר לעזרת צד ג', טען ב"כ הנתבעת כי הפגיעה איננה מצדיקה כל עזרה בתשלום או עזרת בני משפחה החורגת מהעזרה הרגילה הניתנת בין בני משפחה.

כאמור, ב"כ הנתבעת טען לדחיית התביעה, הגם שמדובר בהליך עפ"י סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט ולחילופין, טען כי יש לקחת בחשבון שאלת חבות וכן להשית על התובע אשם תורם בשיעור גבוה.

4.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בסיכומי הצדדים ובמסמכים שצורפו להם, אני מקבלת את התביעה, אך בחלקה.

אני מוצאת לקבל את טענת התובע לנסיבות האירוע. איני מוצאת כי בהעדר התייחסות בכתב התביעה לאותם "חוטים חשופים" ומתן התייחסות מאוחרת לכך, יש משום סתירה מהותית הפוגמת בגרסת התובע לנסיבות האירוע. לטעמי, כלל המסמכים תומכים בגרסת התובע כי אכן התחשמל במהלך עבודתו אצל הנתבעת, בנסיבות כמתואר.

בהחלטתי, נטלתי בחשבון, בין היתר, את מצבו הרפואי של התובע טרם האירוע ואת מצבו הרפואי לאחריה, כפי שמשתקף במסמכים הרפואיים שהוצגו לעיוני, אשר מתפרשים על תקופת זמן קודם לתאונה ולאחריה.

אחר אלה, אני מחייבת את הנתבעות לפצות את התובע בגין כאב וסבל והוצאות אשר נגרמו לו בגין פגיעתו. איני מוצאת לחייב בגין הפסדי שכר, שכן אלו לא הוכחו בפניי.

5.הנתבעות, ביחד ולחוד, ישלמו לתובע סך של 5,000 ₪ בתוספת 1,000 ₪ עבור שכ"ט עו"ד וכן אגרת בית המשפט ששולמה משוערכת למועד התשלום.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום, אחרת יישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

נוכח סיום התיק לפי סע' 79א, טרם קדם משפט שלישי, ניתן פטור מתשלום יתרת האגרה.

זכות ערעור כחוק.