דהן נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול החלטת קצין משטרה לאיסור שימוש ברכב. ההחלטה ניתנה ביום 31.1.11, לאחר שלנהג הרכב נרשם דוח המייחס לו נהיגה בשכרות בזמן פסילה.

המבקש מס' 2, הבעלים של חברת מ.ר. גולדקאר בע"מ, שהינה מחזיקת הרכב, העסיק את הנהג באופן ישיר או עקיף במסגרת עסקיו כסוחר ברכב.

המבקש עותר לביטול ההחלטה מאחר ולטענתו אינו קשור לעבירה.

עפ"י סעיף 57ב(ב) בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש באם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

1. הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו.

2.מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה כאמור בסעיף 57א(א).

תנאים אלה לא מתקיימים במקרה דנן בו נמסר הרכב לנהג בהסכמה ולא ננקטה כל פעולה להבטחת אי בוצע העבירה. יתרה מכך, המדובר בנהג אשר נהג בזמן פסילה, כאשר רשיונו אינו תקף תקופה של כ – 9 שנים, וברור כי המבקש כלל לא טרח לבדוק האם הוא מחזיק ברשיון.

אכן המבקש לא היה מעורב באירוע עצמו, אולם החוק נועד להגברת הפיקוח של בעלי כלי רכב על השימוש ברכבם, כאשר המחוקק מביא בחשבון כי הפגיעה הישירה תהיה לא רק במי שביצע את העבירה אלא אף באנשים או גופים נוספים.

במקרה דנן, כאשר מדובר בעבירות חמורות מאוד של נהיגה בשכרות ונהיגה בפסילה וכאשר לכך מתלוות נסיבות חמורות של נהיגה שגרמה לנזק ואי ציות להוראות שוטרים, וכאשר מנגד מתברר כי המבקש לא ביצע בדיקה פשוטה של החזקת רשיון נהיגה בטרם מסר את רכבו לידי הנהג, אינני רואה להתערבות בהחלטת הקצין.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ג אדר א תשע"א, 17 פברואר 2011.