דהן נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום

החלטה

החייב עותר להתיר יציאתו לחו"ל לצורך ביקור משפחתי.

החייב מצהיר במסגרת בקשתו הנוכחית, כי צבר אי אלו פיגורים בתשלומים החודשיים, אותם מבקש הוא להשלים באמצעות העברת הכספים שנגבו במסגרת הליך גבייה פרטני, אשר לטענתו בוצע בניגוד להוראות צו הכינוס.

מתגובת הכונ"ר ביחס לבקשה מס' 5 למדתי, כי לא זו בלבד שהחייב מצוי בפיגורים, אלא שהכונ"ר אף מחזיק בדעה כי יש להורות על ביטולם של ההליכים בעניינו של החייב.

למעשה, עד למועד כתיבת שורות אלה, טרם הוכרז החייב כפושט רגל, שכן בדיון שיוחד לצורך כך, אליו לא טרח החייב להתייצב, התנגד הכונ"ר להכרזת החייב ואף סבר כי יש להורות על ביטול צו הכינוס.

יצוין כי לחייב ניתנה הזדמנות להגיש תגובתו ביחס לחוות דעת הכונ"ר, תגובה אשר לא הוגשה עד עצם היום הזה.

אציין, כי אמנם בהחלטתי מיום 11.3.10, הוריתי על מחיקת בקשת הכונ"ר לביטול הליכים, שכן לא ניתן היה לקבוע בוודאות, כי החייב קיבל לידיו פרוטוקולים והחלטות, המורות לו להגיב ואולם כפי העולה מבקשותיו האחרונות של החייב, נראה כי כתובתו של החייב הייתה ועודנה הכתובת, עליה הצהיר החייב במסגרת בקשת הכינוס ומשכך, ניתן אך להניח כי החייב בחר להתעלם מהחלטות ביהמ"ש.

אם לא די בכך, הרי שעיון בבקשת החייב לגופה, אינה מצדיקה היעתרות לה, שכן בקשת החייב אינה מפרטת טווח המועדים המדויק, בו מבקש הוא לצאת הארץ ואינה נתמכת בתצהיר.

החייב מאשר בבקשתו כי לחובתו פיגור בצו התשלומים ולמעשה, תולה כל יהבו בכך שביהמ"ש יאשר העברת הכספים, כפי המפורט בבקשה מס' 5 מטעמו.

שלא לדבר על כי החייב אינו מעמיד בטחונות ראויים לצורך הבטחת שובו, שעה שמציע ערב אחד בלבד, אשר ככל הנראה הינו קרוב משפחתו.

לאור כל האמור, אין בדעתי להיעתר לבקשת החייב.

הבקשה נדחית.

הנני להפנות תשומת לב החייב להחלטתי הנוספת מהיום ולהוראות שניתנו במסגרתה.

יצוין, כי העדר תגובה מטעם החייב יוביל לביטולם של ההליכים, בלא צורך בדיון נוסף.

ניתנה היום, כ"ה כסלו תשע"א, 02 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: