דהאן נ' הרכבת הקלה סיטיפס ירושלים

פסק דין

1. על פי כתב התביעה, שהוגש ביום 12.3.13, התובעת ביקשה ביום 22.11.12 סיוע מעובדת של הנתבעת במילוי "רב – קו" עם כרטיס האשראי שלה, מאחר שזו הייתה הפעם הראשונה שהיא ביקשה לבצע פעולה זו.

לטענת התובעת, העובדת טעתה והוציאה לה 6 כרטיסי נסיעה לאותו יום, כאשר סכום העסקה הוא 39.50 ₪.

2.התובעת דורשת סכום של 3,600 ₪ , הכולל את סכום העסקה (39.50 ₪), עוגמת נפש (500 ₪) , והיתרה – הפסד שעות עבודה (על פי 220 ₪ לשעה), בקשר להתייעצות משפטית, הגשת תלונה לנתבעת, הגשת תלונה בתחנה המרכזית, וכן התייצבות לדיון בבית המשפט.

3.לטענת הנתבעת בכתב ההגנה, מדובר בסכום תביעה מופרז, מבלי שהוכח נזק כלשהו, וזאת, ככל הנראה, מתוך רצונה של התובעת להתעשר שלא כדין על חשבונה של הנתבעת.

הנתבעת טוענת כי הוצאה לתובעת, לפנים משורת הדין, המחאה על סך של 39.50 ₪, וזאת למרות שעל פי הנהלים אין החזרים על רכישת כרטיסים לנסיעה בודדת שלא מומשו.

4. לאחר עיון בכל טענות הצדדים ושמיעתם במהלך הדיון שהתקיים ביום 25.7.13 – אני קובעת כי דין התביעה להידחות.

משקיבלה התובעת החזר בשל העסקה נשוא התביעה, גם אם ההחזר ניתן לאחר שהוגשה התביעה, לא הוכח למעשה כל נזק שנגרם לה עקב הטעות בהוצאת כרטיסי הנסיעה ולכן נשמט הבסיס לתביעה.

5. אכן, נראה , כטענת הנתבעת, כי התובעת ביקשה להתעשר שלא כדין על חשבון הנתבעת, בשל אירוע שהוא בגדר "זוטי – דברים", ובחרה להשתמש לרעה בהליכי משפט בהגישה תביעה מוגזמת ומופרזת, כאשר הפסד שעות העבודה הנטען, המופרז כשלעצמו, היה עקב התנהלותה של התובעת עצמה.

6. הואיל והתובעת, על פי הצהרתה, הינה מטפלת פרטית ברפואה משלימה, שהכנסתה היא 220 ₪ לשעה – כלום לא ניתן היה לערוך את ההתייעצות הנטענת , במשך 4 שעות(!) , ואת הגשת התלונות , במשך 5 שעות (!) שלא על חשבון שעות הטיפול שנקבעו ללקוחותיה, ואשר עבור כל שעה גובה התובעת 220 ₪?

אם בחרה התובעת לבזבז על התביעה 10 שעות טיפול בלקוחות ולהפסיד 2,200 ₪ - אין לה להלין אלא על עצמה.

7. זאת ועוד, התובעת דורשת גם הוצאות בסכום של 880 ₪ (4 שעות טיפול) בשל התייצבותה לדיון בבית המשפט ביום 25.7.13, שנקבע לשעה 13:20 למשך 20 דקות, כמקובל לגבי תביעות קטנות.

כאשר בחרה התובעת להגיש את כתב התביעה , ביום 12.3.13 – היה עליה לצפות שייקבע מועד דיון בבית המשפט, ויש להניח כי היא אף קיבלה את ההזמנה לדיון זמן רב לפני קיומו.

לפיכך, אין התובעת יכולה לדרוש החזר הוצאות בשל ההתייצבות לדיון בתביעה שהוגשה על ידה , ודרישה זו (אף היא בשל הפסד לכאורה של 4 שעות עבודה) כאשר מדובר בדיון של 20 דקות - הינה מקוממת.

8. לאור האמור לעיל, ולאחר שהתביעה נדחתה – תשלם התובעת לנתבעת, תוך 30 ימים, הוצאות בסכום של 450 ₪.

סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"א אב תשע"ג, 28 יולי 2013, בהעדר הצדדים.