דהאן ואח' נ' ספיר

החלטה

בפני בקשה להטלת עיקול זמני במעמד צד אחד.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתצהיר ובנספחיהם, אני מחליטה לדחות את הבקשה.

תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד,מתייחסות באופן כללי לתנאים הרלוונטיים לכל סעד זמני שהוא וקובעת כי בית המשפט רשאי ליתן את הסעד המבוקש,אם שוכנע,על בסיס ראיות מהימנות בקיומה של עילת התובענה וכן כי מאזן הנוחות נוטה לטובת מבקש הסעד הזמני קרי שהנזק שייגרם לו אם לא יינתן הסעד הזמני גדול מהנזק שיגרם לצד השני אם יינתן הסעד וכן האם הבקשה הוגשה בתום לב והאם מתן הסעד צודק,ראוי ומידתי.

עוד קובעת התקנה,כי על המבקש להציג ראיות לכאורה ל"קיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה,הנוגעים לסעד הזמני המבוקש".

ההוראה המיוחדת הנוגעת לעניין עיקול זמני מצויה בתקנה 374(ב),ולפיה על המבקש להוכיח,על בסיס ראיות מהימנות לכאורה,כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.

עניינה של התביעה שבנדון הינו הפרה של הסכם מכר בין הצדדים.

התובעים הגישו תביעה על סך של 75,000 ₪ , בגין פיצויים מוסכמים בהתאם לחוזה בין הצדדים שהינם 10% מהתמורה בסך של 66,000 ₪ וכן עבור ייצוג והוצאות משפטיות שהיו לתובעים לצורך סילוק ידו של הנתבע מהנכס ,בנוסף לטענתם הם נאלצו להאריך את תקופת השכירות.

לגבי הפיצויים המוסכמים ,סעיף 11.1 לחוזה המכר קובע :

"הפר צד לחוזה זה הפרה יסודית כהגדרתה בהוראות כל דין והחוזה בוטל כדין,ישלם הצד המפר לצד הנפגע,פיצויים מוערכים ומוסכמים מראש בגובה 10% מסכום התמורה....".

בהתאם לסעיף זה הפיצויים המוסכמים ישולמו אם החוזה בוטל,מהתביעה ונספחיה לא נטען כי החוזה בוטל וע"כ לא מצאתי בסיס לעילת התביעה בגין סעיף זה.

בנוסף התובעים מבקשים הסך של 9000 ₪ בגין ייצוג והוצאות משפטיות וכן הארכת תקופה השכירות ,לא הוצגו בפני ראיות מהימנות לכאורה לביסוס עילת התביעה או הנזק בגין ראש נזק זה.

אשר על כן דין הבקשה להידחות.

בנוסף,ומבלי לפגוע באמור לעיל,דין הבקשה להידחות גם מהיעדר ראיה לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.

המבקשים ובתצהירם טוענים כי המשיב נקלע לקשיים כספיים עצומים,ולראיה הנכס נשוא החוזה,תחת כונס נכסים ,ולא זו אף זו,המשיב הגיש בקשה לפש"ר.

אולם תימוכין לכך בנוסף לאותן אמירות – אין.

המבקשים אינם מצרפים לבקשה שום ראיה לכאורה לביסוס הטענות הנ"ל.

מהנספחים שצורפו לכתב התביעה עולה כי היה קיים כונס נכסים לחברת ו.א.ר. וכי צו הכינוס אינו חל על חלקה 11א בה קיים הנכס של המשיב.לא צורף שום מסמך ממנו עולה כי על דירת הנתבע קיים צו כינוס נכסים.

מדובר בהערכות וחששות בלבד ובמצב דברים זה ובהעדר כל מסמכים או נתונים מבוססים אחרים לא ניתן לקבוע כי הונחה בפניי התשתית הראייתית הנדרשת לקיומו של חשש סביר להכבדה על ביצוע פסה"ד.

גם מהטעם הזה דין הבקשה להידחות.