דהאן גופר נ' מחאג'נה ואח'

פסק דין

זוהי תביעה בגין תאונת פח שאירעה ביום 31.1.11 בצומת הרחובות קפלן וליאונרדו דה וינצ'י בת"א.

רכבה של התובעת נפגע בידי מונית נהוגה בידי נתבע 1, בבעלותה של נתבעת 2 ומבוטחת בידי נתבעת 3.

בכתב ההגנה שהוגש בידי הנתבעים כולם, נטען כי התובעת היא שנסעה באור אדום ולפיכך היא אחראית הבלעדית לקרות התאונה.

היום בהגינותה השמיעה חברת הבטוח טענה אחרת וזאת לאחר שיחה שערך נציגה המלומד עם נתבע 1 מחוץ לאולם בית המשפט.

על פי הטענה העדכנית בהחלט יתכן שנתבע 1 התרשל בנהיגתו, לא שם לב לאור האדום שברמזור, טעה לחשוב כי מדובר באור ירוק וכך נכנס לצומת שלא כדין ופגע ברכבה של התובעת.

בפי נתבעת 3 טענה נוספת והיא, כי אף על פי כן נושאת התובעת בחלק מן האחריות על הנזק שנגרם וזאת מאחר שעל אף שהיא נסעה בהתאם לאור ירוק ברמזור, היה עליה להבחין בכך שהצומת אינו פנוי ומשלא עשתה כן היא נושאת באחריות לרשלנות תורמת.

עוד טענה נתבעת 3 טענה שהוזכרה כבר בכתב ההגנה והיא כי חישוב שהציגה התובעת לענין ירידת הערך איננו נכון שכן מדובר ברכב ישן משנת יצור 1996, ובנסיבות אלו שוב אין משמעות כספית לירידת ערך בעקבות תאונה.

אינני רואה מקום לקבל את טענות הנתבעים.

דומה כי הדברים שנשמעו מפיה של נתבעת 3 ואושרו בידי נתבע 1 מדברים בעד עצמם. למעשה, נוטל בכך נתבע 1 את האחריות לקרות התאונה על כתפיו. דבר זה תואם את תגובתו הספונטנית כפי שהופגנה מיד לאחר קרות התאונה כמצוין בכתב התביעה.

אין לצפות כי רכב שממולו מגיח רכב שנסע באור אדום, יוכל להקטין את הנזק או למנוע את הפגיעה וממילא אין להטיל עליו אחריות תורמת לנזק שנגרם בעקבותיה של פגיעה זו.

בנוסף השתכנעתי מדברי התובעת כי רכבה היה במצב מצוין ולפיכך יש יסוד לטענתה, שגובתה בהערכה של שמאי מקצועי שנמנה אגב עם רשימת שמאים שעימם עובדת נתבעת 3, כי בעקבות התאונה ירד ערכו של הרכב.

יש להצר עד מאוד על כך שהתובעת נאלצה לבוא לבית המשפט כדי לשמוע בו מפיהם של הנתבעים 1,3 את מה שהיא טענה מלכתחילה.

בנוסף יש להצר על שנטען בכתב ההגנה באשר להתנהגותה לכאורה של התובעת מיד לאחר קרות התאונה.

על דברים אלה לא חזרו הנתבעים בדיון שבפני וטוב שכך עשו ודומה כי הדברים שנשמעו מפי נציג נתבעת 3 מתקנים במידת מה את שנאמר בכתב ההגנה.

יחד עם זאת, סבורני כי ענין זה יש לקחת בחשבון בפסיקת פיצוי לתובעת בגין עגמת הנפש שנגרמה לה באירוע.

אשר על כן, אני מקבל את התביעה ופוסק לזכותה של התובעת סך של 12,000 ₪.

סכום זה ישולם לידיה, בידי הנתבעים כולם, ביחד ולחוד, בתוך 30 ימים, שאם לא כן הוא ישא הפרשי הצמדה וריבית מן היום שבו אירעה התאונה.

הוסברה לצדדים הזכות לבקש בתוך 15 ימים רשות לערער על פסק דין זה מבית המשפט המחוזי.

ניתן והודע היום י"א אב תשע"א, 11/08/2011 במעמד הנוכחים.