דדון נ' ביטון גדנקן

פסק דין

רקע

בפניי תביעה קטנה הנוגעת לתאונת דרכים שאירעה ביום 20.6.09. התובע עתר לתשלום סך של 9,740 ₪ בגין נזק שנגרם לרכבו בגין התאונה. לטענתו נסע התובע מכיוון מערב לכיוון צפון והנתבעת נסעה בצומת מכיוון צפון לדרום. לטענתו נסע בכביש כאשר מופע אור הרמזור בכיוון נסיעתו היה ירוק, הנתבעת לא צייתה למופע אור אדום ברמזור בכיוון נסיעתה, וכתוצאה מכך אירעה התאונה.

לטענתו לאחר התאונה יצא מרכבו והנתבעת הודתה בפניו שהיא מודעת לכך שהתובע עבר ברמזור ירוק והיא זו שעברה ברמזור אדום.

כמו-כן, העידה מטעמו של התובע אשתו, אשר נכחה ברכב בשעת התאונה. העדה העידה כי כשנכנסו לצומת מופע הרמזור היה ירוק, וכי הנתבעת הגיעה במהירות מצד שמאל ופגעה ברכבם. לטענתה לאחר התאונה אמרה לה הנתבעת, "אני לא יודעת מה קרה לי".

הנתבעת מכחישה את אחריותה לתאונה. לטענתה נסעה כאשר מופע אור הרמזור בכיוון נסיעתה היה ירוק. לטענתה לאחר התאונה הייתה נסערת והייתה צריכה להרגיע את ביתה הקטנה. כן העידה כי לאחר התאונה, אמר לה התובע, "אני לא יודע מה קרה, יכול להיות שנסעתי בירוק מהבהב". לטענתה לא תבעה בגין הנזק שנגרם לה, הואיל ורכבה מבוטח, והנזק לרכבה הסתכם בסך של 1,300 ₪ ולכן תמוהה בעיניה תביעה התובע בסך של כ- 10,000 ₪.

דיון ומסקנות

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, אני מעדיף את עדויות התובע ואשתו על פני עדותה של הנתבעת.

לטענת התובע הבחין ברכב הנתבעת נכנס לצומת בעודו נוסע כאשר הרמזור בכיוון נסיעתו היה במופע אור ירוק. הוא ניסה לבלום אך לא הספיק. בהתאם העידה מטעם התובע אשתו כי הרמזור היה ירוק והנתבעת הגיחה לפתע ופגעה ברכבם.

מעדותו של התובע עולה, כי הנתבעת הודתה בפניו שאכן היא עברה באור אדום, אם כי סירבה לחתום על מסמך שיאשר זאת. גם אשת התובע העידה כי הנתבעת אמרה לה "אני לא יודעת מה קרה לי", וכי הנתבעת לא טענה שעברה במופע אור ירוק. הנתבעת מצידה מאשרת חלק ניכר מעדויות התובע ואשתו, ואף מאשרת ששוחחה עמם. זאת ועוד, הנתבעת לא העידה כי במועד התאונה טענה בפני התובע או אשתו שהיא נסעה באור ירוק. לדבריה הייתה מבולבלת, ולקח לה מספר דקות להתאושש, אך היא לא התנגדה להחליף פרטים, הואיל וזו חובתה. כלומר, בהזדמנות הראשונה שהייתה לנתבעת, לא טענה הנתבעת שעברה באור ירוק, אלא טענה זו הועלתה על ידה רק בדיעבד, במסגרת כתב ההגנה. בכך יש משום תמיכה בגרסת התובע.

יתר על-כן, הנתבעת אף מאשרת שהתובע טען בפניה במועד התאונה שהוא עבר במופע אור ירוק, אם כי לדבריה טען התובע כי היה מדובר ב"ירוק מהבהב".

התובע אף הזמין משטרה בסמוך לאחר התאונה, וזאת הן לגרסתו והן לגרסת הנתבעת, ובעניין זה יש להניח שאדם שיודע שעבר ברמזור במופע אור אדום לא ימהר להזמין משטרה, בפרט בתאונה שלא היו בה נזקי גוף.

זאת ועוד, אף כאשר העידה הנתבעת בנוגע לשיחה שקיימה עם חבר של התובע אשר התקשר אליה בשלב מאוחר יותר, טענה הנתבעת כי אמרה לחבר שתקבל כל החלטה של בית-המשפט, ולא העידה כי טענה בפני החבר שהיא עברה באור ירוק. מכאן נראה שגם לאחר האירוע, כאשר כבר לא הייתה מבולבלת, לא טענה הנתבעת שעברה במופע אור ירוק ברמזור, וטענה זו הועלתה על-ידה רק בדיעבד בכתב ההגנה.

התנהגותה של הנתבעת לאחר התאונה, לפי מכלול העדויות, מובילה למסקנה כי היא לקחה אחריות לתאונה, או לכל הפחות לא הכחישה את אחריותה לתאונה. יש בכך כדי לחזק את המסקנה שהנתבעת עברה ברמזור במופע באור אדום, ואילו התובע עבר באור ירוק.

יתר על כן, עיון בשרטוט הצומת שהגיש התובע מעלה כי מימין לנתיב נסיעתה של הנתבעת, היה נתיב נסיעה נוסף לאותו כיוון. יש להניח שאם מופע הרמזור של הנתבעת היה ירוק, הרי שגם הרכבים בנתיב הימני היו נוסעים, ואז הפגיעה הייתה בין התובע לבין רכבים אלה, ולא בין התובע לרכבה של הנתבעת.

כמו-כן, עיון בשרטוט מעלה אפשרות ממשית, לפיה הנתבעת צייתה בטעות לרמזור ירוק שלא היה מיועד לנתיב בכיוון נסיעתה, אלא לנתיב הפונה שמאלה שהיה בסמוך אליה.

לפיכך, אני קובע שהתובע עמד בנטל ההוכחה להראות כי הנתבעת אחראית לתאונה.

אשר על כן סבורני כי אכן התובע חצה את הצומת כאשר הרמזור בכיוון נסיעתו היה במופע אור ירוק, ואילו הנתבעת היא שעברה באור אדום. במצב דברים זה, סבורני שאין אף מקום לייחס לתובע אשם תורם.

סוגיית הנזק

התובע עתר לתשלום סך של 9,740 ₪ בגין הנזק שנגרם לרכבו. התובע צירף לתביעתו חוות דעת שמאי מטעם חברת הביטוח של הנתבעת. חוות הדעת מעריכה את הנזק בסך של 7,900 ₪.