דגים נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוגשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

רישיון הנהיגה של המבקש נפסל ביום 26.1.14 למשך 30 יום לאחר שנרשם לו המייחס לו נהיגה מהירות של 113 קמ"ש, בדרך עירונית בה המהירות המותרת הינה 60 קמ"ש בלבד.

המבקש מכחיש את ביצוע העבירה, טוען כי השוטר טעה בזיהוי רכבו, שכן במקום היה רכב זהה לשלו, וכן כי רכבו סבל מתקלה במועד הרלוונטי, כך שלא יכול היה לנסוע במהירות המיוחסת לו.

כידוע, בעת דיון בבקשה מעין זו, יש לבחון שתי שאלות: הראשונה, האם קיים בשלב זה חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש בעבירה המיוחסת לו, וזאת להבדיל מהוכחת האשמה מעבר לכל ספק סביר הנדרשת בעת הדיון באישום לגופו; השניה, האם המשך נהיגתו של המבקש מסכן את שלום הציבור כאשר שאלה זו נבחנת בהתחשב עברו התעבורתי של המבקש ובנסיבות האירוע הספציפי.

עיינתי בנסיבות המקרה, ובשלב זה של הדיון נראה כי קיימות ראיות לכאורה. קיים דוח מפורט של השוטרת דוזורצב, לפיה זוהה רכבו של המבקש בוודאות. בתגובתו הראשונית של המבקש בפני השוטרת לא הכחיש את העבירה, ולא טען כי נסע במהירות אטית, אלא אמר "האמת לא שמתי לב".

בדיון בפניי הסביר הסנגור כי המבקש היה בלחץ במועד רישום הדוח, לכן שכח לומר את הדברים. קשה לקבל זאת במיוחד כאשר לדבריו מדובר בתקלה ברכב, אשר מנסעה ממנו לנסוע במהירות גבוהה.

המבקש מגיע למקום מדרך בינעורנית בה המהירות המותרת הינה 90 קמ"ש. אם בגלל תקלה ברכב נאלץ לנסוע לאט, בוודאי היה זוכר לומר דבר זה לשוטרת על אתר, ואין מדובר בפרט שולי.

יתרה מכך, גם בעת השימוע שנערך למחרת בפני הקצין לא העלה המבקש את הדברים, טען ש"היו מכוניות נוספות" וכי הוא נהג זהיר הזקוק לרשיונו, ולא טען דבר לעניין תקלה ברכב.

באשר לאישור המוסך עצמו, אף הוא אינו יכול להתקבל. על פני הדברים המדובר ב"אישור מוזמן". המדובר באישור מוסך אשר נרשם בו כי עקב תקלה "לא ניתן לנסוע במהירות מופרזת". אין כל הסבר לרישום מסוג זה בידי בוחן במוסך, אלא אם הדבר מתבקש בידי אדם לצרכי משפט.

האישור עצמו אינו חתום בידי הבוחן ואין בו כל הסבר באשר למהות אותה "מהירות מופזת". המהירות המיוחסת למבקש כאן הינה כמעט המהירות החוקית בכביש אחר, והבוחן לא ציין לאיזו מהירות מוגבל הרכב.

לאור האמור לעיל מסקנתי היא כאמור כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המבקש.

לגבי המסוכנות, הרי ראשית אין להתעלם ממהירות כה גבוהה, אשר קורבה לפי 2 מהמהירות המותרת במקום. שנית, המבקש צבר לחובתו לא פחות מ – 119 הרשעות קודמות. אכן אין לחובתו עבירות מהירות בשנים האחרונות, אולם הצטברות העבירות מדברת בעד עצמה. כמו כן לחובת המבקש עבירות מסוכנות הכוללות עקיפות מסוכנות וכן עבירה חוזרת של נהיג בלא חגורת בטיחות, עבירכה שמעידה על זלזול בכללי הבטיחות הבסיסיים בכביש.

לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי מקום להתערבות בהחלטת הקצין.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ב' אדר תשע"ד, 02 פברואר 2014,.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: