דג מור נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

החלטה (בקשות 16 ו-18)

החייב עתר בבקשה להפסקת ניכויים ממשכורתו על ידי המשיבה 1, מעסיקתו (להלן: "המעסיקה"), בגין הלוואות שנטל ממנה לפני צו הכינוס.

המעסיקה טענה כי מתקיימות בענייננו הוראות סעיף 97(ב) לפקודת פשיטת הרגל, דהיינו החייב המחה לבנק יהב באמצעותו ניתנו ההלוואות את הזכות לקבל כספים ממשכורתו, והסכים לניכוי כספים ממשכורתו בגין ההלוואות.

ניתנה למעסיקה אפשרות להמציא אסמכתאות לטענותיה, ובסופו של דבר המציאה היא אסמכתאות לגבי שתים משלוש ההלוואות שבמחלוקת.

לגבי הלוואה בקוד 432 (8,000 ₪) – הומצא הטופס הרלבנטי וכן צילום גב הטופס בו מצויה המחאת הזכות. אין מחלוקת על כך שהחייב חתם על הטופס. לפיכך, מתקיימות הוראות סעיף 97(ב) לפקודת פשיטת הרגל לגבי הלוואה זו, וניתן להוסיף ולנכות כספים ממשכורתו של החייב לגבי הלוואה זו.

לגבי הלוואה בקוד 433 (8,000 ₪) – הומצא טופס על שם דגמור ירון (ולא דורון), והחתימה על הטופס נחתמה בשם "ירון", כשהחייב מכחיש כי מדובר בחתימתו. יובהר כי אין מחלוקת כי החייב קיבל את ההלוואה, והמחלוקת מתייחסת אך ורק לגבי קיומה או אי קיומה של המחאת זכות. מאחר שהחייב מכחיש כי מדובר בחתימתו והחתימה אף אינה נחזית חתימתו של החייב, אני קובע כי לא עלה בידי המעסיקה להוכיח קיומה של המחאת זכות לגבי הלוואה זו.

לגבי הלוואה בקוד 446 – לא עלה בידי המעסיקה להמציא כל מסמך המשקף המחאת זכויות על ידי החייב.

נוכח האמור לעיל אני מורה למשיבה 1 להפסיק לנכות משכרו של החייב כל תשלום בגין הלוואות בקוד 433 ובקוד 446, וכן מחייב את המעסיקה להחזיר לחייב את כל התשלומים שנוכו ממשכורתו בגין שתי הלוואות אלה לאחר מתן צו כינוס הנכסים (5.3.12).

ההחזר יהא לחייב ולא לקופת הפש"ר על מנת להקל עליו בתשלום המזונות שנקצבו בהחלטה אחרת מהיום.

ניתנה היום, כ' ניסן תשע"ג, 31 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: