דביר משה בוקריס נ' מדינת ישראל

השופט נ' הנדל:

1. מונחת לפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בע"פ 17054-05-16 (כב' סגן הנשיא ר' שפירא והשופטות ב' טאובר ות' נאות פרי), בגדרו התקבל ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בקריות, ת"פ 39346-03-14 (כב' השופט מ' עלי). ברקע – הרשעת המבקש בבית משפט השלום בעבירות של גניבה מרכב, פריצה לרכב בכוונה לגנוב, הונאה בכרטיס חיוב וגניבת כרטיס חיוב. שתי העבירות הראשונות הן לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977 ושתי האחרונות לפי חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986. בית משפט השלום גזר על המבקש עונש מאסר כולל בן 26 חודשים, תוך הפעלת ארבעה מאסרים על תנאי, חלקם בחופף זה לזה ולעונש שנגזר וחלקם במצטבר. כן נגזרו על המבקש עונשים של מאסר מותנה וקנס. בערעור בפני בית המשפט המחוזי זוכה המבקש מחמת הספק מביצוע עבירות הרכב שהוזכרו, ונותרו הרשעותיו בעבירות לפי חוק חיוב כרטיסי חיוב בלבד. בית המשפט המחוזי גזר על המבקש מאסר בפועל לתקופה כוללת של 21 חודשים.

2. בדיון שנערך בפנינו העלה המבקש טענות משפטיות שונות, לרבות הדרך בה הגיע בית המשפט המחוזי לתוצאה אליה הגיע – החמרה בדרך הפעלת שנים מעונשי המאסר המותנים, תוך הצטברות מלאה וללא כל חפיפה בינם לבין עצמם ולעונש שנגזר בגין התיק הנוכחי. במהלך הדיון הסכים בא כוח המדינה כי יש מקום להקל בתוצאה העונשית אליה הגיע בית המשפט המחוזי במידת מה, וכי עניין זה יימסר לשיקול דעתנו. בא כוח המדינה הוסיף והדגיש את עברו הפלילי של המבקש. באי כוח הצדדים התייחסו גם לעונש מאסר נוסף שנגזר על המבקש לאחר פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שהופעל במצטבר לעונש המאסר שהוטל עליו בתיק זה. נביע את דעתנו כי לנתון אחרון זה פנים לכאן ולכאן.

3. על רקע עמדות הצדדים וטיעוניהם, ומהות ונסיבות העבירות בהן הורשע המבקש – אנו מקבלים את הבקשה למתן רשות ערעור, דנים בה כבערעור, ומקבלים את הערעור באופן הבא: עונש המאסר שיהיה על המשיב לרצות יעמוד על תקופה של 16 חודשים, תוך הפחתת חמישה חודשים מהעונש שנגזר על המבקש בבית המשפט המחוזי בגין העבירות בהן הורשע. יתר הוראות פסק הדין, לרבות עונש המאסר המותנה שנגזר עליו, הפיצוי וניכוי ימי המעצר – יעמדו בתוקפן.

           ניתן היום, ‏ז' בניסן התשע"ז (‏3.4.2017).

           תוקן היום, ז' בניסן התשע"ז (3.4.2017).