דבוש נ' מדינת ישראל

החלטה

ערר על החלטת בימ"ש קמא אשר דחה בקשת העורר להשבת כספי ערובה.

העובדות הצריכות לעניין: ביום 28.02.12, נעצר העורר לאחר שנכנס לפיצרייה, שם איים כי ידקור ויהרוג מאן דהוא. במקביל, ובנוסף גרם נזק למקום בכך שהפך כסאות.

העורר הובא לבית משפט השלום, שם שוחרר בתנאים ביום 05.03.12 וביניהם, הפקדה במזומן בסך 1,500 ₪.

הימים נקפו וביום 12.06.12 או במועד סמוך לכך, הגיש בא כח העורר בקשה להשבת ההפקדה במזומן, זאת בשים לב לכך שהחקירה הסתיימה.

בית משפט קמא דחה את הבקשה על הסף, נוכח העובדה כי לא חלפו שישה חודשים מאז נקבעו תנאי השחרור.

על החלטה זו של בימ"ש קמא נסב הערר אשר בפניי.

יש להזכיר מושכלות ראשונים:

א.סכום ההפקדה במזומן נועד לא רק להבטיח התייצבות העורר לחקירתו, אלא גם ובעיקר להתייצבות העורר להליכים המשפטיים.

ב.בנסיבות העניין, אין לקבל טענת בא כח העורר כי רק במקום שבו יש אינדיקציה לאי התייצבות חשוד למשפטו, רק בנסיבות מעין אלה, ייקבעו ערבויות.

למדתי לדעת כי בא כח העורר מייצג אותו ללא תמורה משום מצבו הכלכלי הקשה. בנסיבות הללו מטעמים שבחמלה ולנוכח קיומה של ערבות צד ג', אני מורה על החזרת סך 1,000 ₪ מתוך 1,500 ₪ שהופקדו.

ניתנה והודעה היום ה' תמוז תשע"ב, 25/06/2012 במעמד הנוכחים.

ציון קאפח, שופט

קרן/קלדנית