דאוד נ' נאסר ואח'

החלטה

בקשה לביטול צו מניעה ארעי שניתן כלפי המשיב ואשר אסר עליו פעולות בנייה מסוימות בגבול שבין מגרשו לבין מגרש המבקש בכפר יאסיף.

הבקשה למתן צו מניעה הוגשה ונענתה, במסגרת צו ארעי, בד בבד עם הגשת כתב התביעה במסגרתו טען המבקש כי היתר בנייה שקבל המשיב לבנות עד לקו הגבול בין מגרשי הצדדים בחלקה 32 בגוש 187 "בשטח בנוי", הושג בנסיבות של מרמה כלפי המבקש, אשר אף חתם לאישור הסכמתו לפעולות הבנייה. בפועל מתבצעת הבנייה בחלקה, בניית ממד"ים ב-3 מפלסים, תוך הסגת גבול מגרשו של המבקש. טענות המבקש בעניין הסגת הגבול נתמכת בחוות דעת מודד.

המשיב ביקש להורות על ביטולו של צו ארעי שניתן מסיבות דיוניות ומהותיות. מתברר כי קודם להגשת התביעה הגיש המבקש תביעה זהה במהותה לבימ"ש השלום בעכו וגם באותו הליך ביקש צו מניעה זמני. בדיון שהתקיים ב-8.8.11 בבימ"ש השלום בעכו בפני כב' ס. הנשיא השופט מ. אלטר, דחה ביהמ"ש את הבקשה למתן צו מניעה תוך שהוא מותח ביקורת חריפה על התובע אשר כפי שהתברר חתם על תצהיר מבלי לדעת את תוכנו. המבקש לא צרף את המסמכים הנוגעים להליך זה בעת שהגיש את תביעתו ואת בקשתו מחדש, והפעם בבימ"ש השלום בקריות, ודי בעובדה זו כדי להצדיק דחיית הבקשה שעניינה מתן סעד מדיני היושר. תובע שאיננו בא בידיים נקיות לביהמ"ש ומבקש להעלים נתונים ונסיבות שיש להם חשיבות לצורך הפעלת שיקול הדעת של ביהמ"ש בנוגע לבקשה המונחת לפניו, איננו זכאי לסעד מן היושר.

עוד העלים המבקש את המסמכים המתייחסים להליך נוסף שנקט בו בביהמ"ש המחוזי בנצרת בשבתו כבימ"ש לעניינים מנהליים בניסיון להביא לביטולו של היתר הבנייה שניתן למשיב. גם בהליך זה לא קבל המבקש את מבוקשו להשיג צו ביניים כיוון שלא הוגש הליך מתאים לקבלת סעד זמני.

מוסיף וטוען המשיב שעקב מחדלי המבקש לאורך זמן ולאחר ביטולו של הצו הארעי שניתן בזמנו בבימ"ש השלום בעכו, לפני שנדחתה הבקשה למתן צו מניעה זמני כמבואר לעיל, המשיך המשיב את פעולות הבנייה על פי היתר כדין שניתן ובנה את הממ"דים בגבול המגרשים הן במפלס הראשון והן במפלס השני וכן בוצעו פעולות תפסנות במפלס השלישי ובנסיבות אלה מדובר "מעשה עשוי" ואין עוד תועלת בסעד הזמני המבוקש.

ועוד מוסיף וטוען המשיב כי אין ממש בכל טענות המבקש לגופה של המחלוקת שבין הצדדים זאת בהתחשב בכך שאין בנמצא גבול סטטוטורי בין המגרשים וגבול זה נקבע על פי הסכמת הצדדים עוד בשנת 1997 כאשר המבקש עצמו אישר במעשיו את ההסכמה בעניין קו הגבול כאשר הציב גדר רשת בגבול זה. מאז ועד היום, כך מודה ומאשר המבקש, מחזיקים ומשתמשים הצדדים, כל אחד במגרשו המתוחם באזור המחלוקת באותה גדר, חזקה ושימוש בלעדיים. על סמך אותו מכשול פיזי בגבול שבין המגרשים, בנה המשיב ללא כל הסתייגות, הרהור וערעור מצד המבקש, גדר מבנייה קשיחה בצד "שלו" ועל פי המוסכם. המבקש חתם לאישור הסכמתו על תוכניות הבנייה אשר הציגו באופן ברור את כל אשר מתכוון המשיב לבצע, קרי בנייה שבחלקה, 3 ממ"דים, צמודה לקו הגבול המוסכם. לאחר שהוחל בפעולות הבנייה ומכיוון שהמבקש החל להביע הסתייגויות מאותו מקטע בבנייה הצמוד לקו הגבול, הסכים המשיב לסגת מעט על מנת לשמור יחסי שכנות טובים ואולם נדרש ע"י הוועדה המקומית לחזור ולבנות בדיוק על פי היתר הבנייה שקבל וכך עשה. הסכמת המבקש מלכתחילה ניתנה לפעולות הבנייה והמבקש אף הסיר התנגדות שהוגשה למתן הקלה לצורך בנייה בצמוד לגבול, לאחר ששוכנע כי הבנייה לא תתבצע בחריגה מקו הגבול המוסכם.

המבקש מבקש לקיים את הצו הארעי שניתן בנימוק כי קיים גבול מוסכם בין המגרשים מזה שנים רבות. ההסכמה מצאה את ביטויה מספר פעמים בבקשות להיתרים שהוגשו לצורך פעולות בניה, שתי בקשות מצד משפחת המבקש ובקשה אחת מטעם המשיב. כאשר לכל אחת מהבקשות צורפה מפת מדידה המסמנת את הגבול בין המגרשים בצורה שונה מן הגבול הפיזי אשר בא לידי ביטוי באמצעות גדר הרשת שבקיומה תולה המשיב את כל טענותיו. עדותו של המודד בעניין זה מספקת על מנת להצדיק מתן סעד זמני למבקש.

לאחר שבחנתי טיעוני הצדדים והנתונים המוצגים, אני מורה לבטל הצו הזמני שניתן. אכן, ההליך אשר הוגש בבימ"ש השלום בקריות זהה להליך אשר הוגש קודם לכן בבימ"ש השלום בעכו ואשר במסגרתו נדחתה הבקשה למתן צו מניעה זמני. יש בסיס לטענת המשיב כי ההליך החדש הוגש על מנת לעקוף את הצורך לנסות ולתקן את הטעון תיקון בבימ"ש השלום בעכו, שאילו הייתה מוגשת הבקשה מחדש בבימ"ש השלום בעכו אפשר שהבקשה למתן סעד זמני הייתה נדחית בשנית בנימוק כי מדובר בבקשה חוזרת למתן סעד זמני, זהה לקודמתה, בלא שהוצגו נסיבות חדשות המצדיקות דיון נוסף. מתן אפשרות להתנהלות שכזאת פותח פתח לשיבושים חמורים בעבודת בתי המשפט ולפגיעה באמון הציבור בבתי המשפט. אין לאפשר לצדדים לדלג מערכאה לערכאה באותו עניין תלוי ועומד על מנת להשיג תוצאה שונה לעומת החלטות קודמות שניתנו.

מקובלת עליי אף טענת המשיב כי בפרק הזמן שחלף מאותה נקודת זמן שבה בוטל הצו הזמני שניתן בבימ"ש השלום בעכו, בוצעו פעולות בניה בשטח ונבנו שני ממ"דים בשני מפלסים ואף הוצבה תפסנות למפלס שלישי, הכל בשטח המגרש שבמחלוקת, באופן המעקר את מטרת הבקשה מיסודה.

מקובלת עליי אף עמדת המשיב לגופה של המחלוקת כי לא ניתן לקבוע ולו לכאורה, בשלב זה של הדיון, שלמבקש זכות במגרשו הראויה להגנה יותר מזכות נגדית של המשיב במגרשו הראויה להגנה. הרי מוסכם כי אין גבול סטטוטורי בין המגרשים ושני הצדדים טוענים להסכמות משכבר הימים – המבקש על סמך תוכניות מדידה שהוגשו במצורף לבקשות להיתרי בניה בשנת 78' או בסמוך לכך (מטעם מי ממשפחתו של המבקש, שאיננה המשפחה הגרעינית ולגבי בניינים נפרדים במגרשים סמוכים) ובקשה להיתר שהגיש המשיב בשנת 2002 (בקשה שאיננה חתומה על ידי המבקש). לא ידוע על סמך מה ולמה שורטטו בתוכניות המדידה בבקשות השונות קווי הגבול. אפשר שהמודד אשר הכין את הבקשה בשנת 2002 הסתמך על מדידות בבקשות הקודמות שאף לגביהן לא ניתן לדעת על סמך מה הוצגו בפני הועדה. מנגד – מפנה המשיב להסכמות כפי שמצאו ביטוין לשיטתו בהקמת הגדר על ידי המבקש עצמו אשר אישר כי מאותה נקודת זמן שבה הוקמה הגדר, כל אחד מן הצדדים מחזיק ומשתמש בשטחו בלא לחרוג מגבולות הגדר אשר לאחר הקמתה הוקמה בצדה בשטחו של המשיב גדר מבניה קשיחה, ללא הסתייגות.

במחלוקת בעניין ההסכמות ההיסטוריות שהושגו או שלא הושגו יכריע ביהמ"ש בבוא הזמן ולא ניתן לקבוע ולו לכאורה כי עדיפה העמדה האחת על פני האחרת.

לפיכך נדחית הבקשה והצו הארעי מבוטל.

אני מחייב המבקש לשלם למשיב, באמצעות בא כוחו, שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל, בגין בקשה זו וללא קשר לתוצאות בהליך העיקרי.

מזכירות ביהמ"ש תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, א' אלול תשע"א, 31 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.