דאוד נ' מונד'יר

החלטה

בפני בקשת הנתבע שהוכתרה בכותרת "בקשה לדחיית התביעה על הסף", אך על פי מהותה הינה בקשה למחיקת התביעה על הסף מן הטעם שכתב התביעה אינו מגלה עילה.

עסקינן בתביעה לסילוק יד, לצו מניעה וצו עשה, אשר ביסודה טענת התובע לבעלות והחזקה במקרקעין ולפלישת הנתבע אל אותם המקרקעין.

לוז טענת הנתבע בבקשתו למחיקה על הסף הינו, כי לכתב התביעה לא צורף מסמך מהותי המוכיח את בעלות התובע במקרקעין, ולפיכך אין ביד התובע להוכיח את תביעתו ולזכות בסעדים המבוקשים וגלל כך דין תביעתו להימחק על הסף.

התובע צירף לכתב התביעה מסמכים הנטענים להיות, לוח זכויות של המקרקעין ויפויי כח בלתי הדירים מכוחם רכש התובע לטענתו את זכותו במקרקעין.

הנתבע אינו טוען כאמור, כי באם יעלה בידי התובע להוכיח את העובדות הנטענות בכתב התביעה הוא לא יהיה זכאי לסעד המבוקש, אלא טענתו היא שא-פריורית ברור, כי לא יעלה בידי התובע להוכיח את תביעתו. זאת מחמת פגם במסמכים שצורפו לכתב התביעה עליהם סומך התובע את טענתו לזכות המקרקעין.

הדין הוא, שתביעה לא תמחק מחמת העדר עילה מקום שאם יעלה בידי התובע להוכיח את הנטען בכתב התביעה יהיה זכאי לסעד המבוקש. העובדה שעילת התביעה קלושה או שסיכויי התובע להוכיחה נמוכים אינה משמשת נימוק למחיקת התביעה. ראו: ע"א 796/89 עיזבון חסיד נ' עיזבון וכט, פ"ד מה(5) 558, 562.

בשולי הדברים יוער, כי בהתאם לתקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 אכן על התובע לצרף לכתב התביעה את המסמכים עליהם הוא מסתמך. ודוק – העובדה שניתן להעריך שהמסמכים עליהם מסתמך התובע לא יזכו אותו בסופו של יום בסעד המבוקש, אינה מובילה למחיקת כתב התביעה מחמת העדר עילה, אך עלולה היא להכשיל את תביעת התובע בסופו של יום.

אשר על כן נדחית בזה הבקשה למחיקת התביעה על הסף.

הנתבע יישא בשכ"ט ב"כ התובע בסך 750 ₪ בצירוף מע"מ.

ניתנה היום, ט' תמוז תש"ע, 21 יוני 2010, בהעדר הצדדים.