דאבוש נ' ליפסקר(צביקה)

הנתבע ליפסקר צבי

פסק דין

זוהי תביעה לתשלום עבור רולרים שהתובע סיפק לנתבע בקונסיגנציה.

התובע טוען בכתב התביעה, כי ביום 6.7.2008 הפיק לנתבע חשבונית, על סך 1,663.20 ₪ תמורת הרולרים, והנתבע לא שילם. רק ב-9/09, בשיחה עימו הנתבע ביקש מהתובע לקחת רולרים פגומים ובכפוף לכך יעביר לו את התשלום והתובע סירב. התובע פנה לעו"ד וגם מכתב דרישה בעניין זה לא נענה. בנוסף לסכום החוב התובע מבקש, שכר טרחת עו"ד, הוצאות משפט, ועוגמת נפש.

הנתבע טען בכתב ההגנה, כי אכן הסחורה סופקה בקונסיגנציה, וככזו התשלום התבצע רק לאחר המכירה בפועל. בין הרולרים נמצאו מספר יחידות פגומות, שבגינן דרש הנתבע תעודת זיכוי, והתובע התעלם מכך, ועל כן היה איחור בתשלום. השיק עומד לרשותו של התובע כל העת.

התובע בעדותו, טען כי אין זיכוי אוטומטי על סחורה פגומה, והיה על הנתבע לשלוח לו את היחידות הפגומות, על מנת לקבל זיכוי. לטענתו, מכל היחידות שמכר, אף סוחר לא טען לדבר כלשהו.

הנתבע חזר על הנטען בכתב ההגנה והודה בכך, כי היה עליו לשלם על החלק היחסי. כן טען שהשיק מוכן אצלו מאז 2008.

הנתבע לא הוכיח כמה יחידות היו פגומות, אם בכלל, ומשהודה בקבלת הסחורה, ובחובתו לשלם, הנטל היה מוטל עליו להוכיח בכמה יחידות פגומות מדובר ומה הוא ערכן. משלא עמד בחובתו זו, עליו לשלם את מלוא הסכום הרשום בחשבונית, שצורפה לכתב התביעה.

לאור האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע 1,663.20 ₪, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום 6.7.2008, ועד התשלום בפועל.

כן אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 500 ₪. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

הואיל והמדובר בבית משפט לתביעות קטנות, אין מקום לפסוק החזר שכר טרחת עו"ד. אין גם מקום לפסיקת הוצאות לא ממוניות בגין עוגמת נפש, בנסיבות המקרה.

המזכירות תעביר עותק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ג טבת תשע"ב, 18 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.