ד"ר דחוח - הלוי נ' מדינת ישראל – משרד מבקר המדינה ואח'

השופטת ד' ברק-ארז:

1.  העתירה שבפנינו מכוונת, בעיקרו של דבר, כלפי פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 3.10.2017 (ע"ע 3667-10-16, הנשיא י' פליטמן, השופטת (כתוארה אז) ו' וירט ליבנה, השופט א' סופר ונציגות הציבור ע' מאור ו-נ' סידי), וכלפי פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב מיום 23.8.2016 (ס"ע 55956-03-11, סגנית הנשיאה ה' יהלום ונציגי הציבור מ' כהנא ו-נ' עילם). בנוסף לכך, מתבקש בה ביטולו של ההסכם הקיבוצי המיוחד שנחתם ביום 15.8.2017 בין המשיב 1, משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור (להלן: משרד המבקר או המשיב), לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן: ההסתדרות).

רקע עובדתי והליכים קודמים

2.  העותרת עבדה בתפקיד מנהלת ביקורת בכירה בחטיבה לביקורת השלטון המקומי במשרד המבקר בין השנים 2016-2002. בתקופה שבין שנת 2009 ושנת 2011 היא הגישה מועמדות לתפקידים אחרים בשני מכרזים פנימיים של משרד המבקר, שבסיומם נבחרו מועמדים אחרים.

3.  העותרת לא השלימה עם אי זכייתה במכרזים, ובשנת 2011 הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, שבה העלתה טענות כנגד הליכי המכרזים האמורים. טענתה המרכזית הייתה כי המכרזים התנהלו שלא כדין, מאחר שחרגו מהוראות תקנון שירות המדינה (להלן: התקשי"ר), בין היתר בכל הנוגע להרכב של ועדת הבוחנים במכרז פנימי. בפרט נטען כי ועדת הבוחנים הייתה מורכבת כולה מעובדים במשרד המבקר, בעוד התקשי"ר קובע כי ועדת בוחנים במכרז פנימי תהא מורכבת מיושב ראש, שהוא בא-כוחו של נציב שירות המדינה, ומשלושה חברים, שרק אחד מהם הוא עובד המשרד הרלוונטי למשרה, בעוד השניים האחרים הם עובד של משרד ממשלתי אחר ונציג של האיגוד המקצועי הרלוונטי (הוראה 11.454 לתקשי"ר). בהמשך לכך, הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לפיה בית הדין האזורי לעבודה ידון אך ורק בשאלה העקרונית האם פטור משרד המבקר מהוראות התקשי"ר בעניין ההרכב של ועדת הבוחנים במכרז פנימי ודרכי פעולתה.

4.  ביום 2.12.2012 קיבל בית הדין האזורי לעבודה את תביעתה של העותרת ברובה, וקבע כי יש קושי בכך שהפרקטיקה בתחום המכרזים הפנימיים במשרד המבקר חורגת מן האמור בתקש"יר. באופן ספציפי יותר, נפסק כי ככל שמשרד המבקר "בוחר שלא לבצע את הבחירה במכרזים הפנימיים לאיוש משרות אצלו כקבוע בתקשי"ר, עליו ליזום ולקבוע כללים כתובים וברורים מראש במקום הוראות התקשי"ר הרלוונטיות. כללים שיקחו בחשבון את חשיבות 'מניעת ניגוד העניינים' וקיומו של הליך הוגן גם לעובד הפרטני, בד בבד עם שמירת אי תלותו של משרד המבקר במבוקריו. מבקר המדינה יכול לעשות כן, בין על ידי תיקון הנוהל הקיים... ובין על ידי חיבור נוהל חדש ומפורט". בית הדין האזורי לעבודה הוסיף כי מאחר שקביעה זו משנה נוהג ארוך שנים, היא תיכנס לתוקפה רק בתום ששה חודשים מיום מתן פסק הדין.

5.  שני הצדדים ערערו לבית הדין הארצי לעבודה, וזה הורה על ביטול פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה ועל החזרת הדיון אליו על מנת שיכריע מחדש בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים לאחר שיצרף את ההסתדרות כצד להליך.

6.  לאחר מתן פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, העותרת עתרה לבית משפט זה וביקשה כי הוא יורה על ביטולו של פסק הדין האמור ועל החלת הוראות התקשי"ר על משרד המבקר. ביום 6.7.2014 נדחתה העתירה על הסף לאחר שנקבע כי אין מקום לנהל במקביל שני הליכים העוסקים באותה סוגיה, וכי מכל מקום אין הצדקה להתערב בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (בג"ץ 2746/14).