ד"מ 60367-12-15

בפניי בקשה לסילוק על הסף של התביעה אשר עניינה תשלום שכר עבודה בסך 5,300 ₪ בגין חודש 12/2014.

בכתב התביעה נטען, כי ביום 30/4/15 הגיש התובע תביעה כנגד הנתבעות בגין פיצויי פיטורים וזכויות נוספות עבור תקופת עבודתו בתקופה מיום 11/2013 עד 12/2014 (להלן – התביעה הקודמת). כן נטען כי התובע לא כלל בתביעה הקודמת את שכר חודש 12/2014 אשר לטענתו לא שולם לו.

התביעה הקודמת הסתיימה ביום 30/6/15 במתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה שהושג בין הצדדים.

הנתבעות עתרו לסילוק התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין, שכן במסגרת הסכם הפשרה שולם לתובע סך של 22,500 ₪ לסילוק סופי ומוחלט של כל טענותיו כנגד הנתבעות בהתייחס לתקופת העבודה, לרבות בגין שכר עבודה.

עוד נטען, כי התובע מנוע מהגשת התביעה שכן לא קיבל היתר לפיצול סעדים לפי תקנה 26 (ג) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 (להלן – התקנות).

בד בבד הגישו הנתבעות בקשה להורות על הפקדת ערובה לתשלום הוצאותיהן.