ד"מ 60248-03-16

במעמד הדיון שהתקיים בפניי ביקש התובע לתקן את תביעתו באופן שיוספו לכתב התביעה רכיב תשלום נסיעות, הפרשות לפנסיה וכן רכיב של פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד.

הנתבע ביקש כי ככל שיתוקן כתב התביעה ייפסקו לטובתו הוצאות שכן יהיה עליו להגיש כתב הגנה מתוקן.

התובע צירף את תלושי שכרו לכתב התביעה כך שכלל המידע עמד בפניו בעת הגשת כתב התביעה ותיקון התביעה בשלב זה נובע, כפי שצייו ב"כ התובע בדיון – מטעות כנה.

תקנה 41 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 קובעת, כי בכל עת יכול בית הדין או הרשם להתיר לבעל דין או להורות לו לתקן כתב טענותיו.

גישתו של בית הדין לעבודה בנוגע לתיקון כתבי טענות הינה גישה גמישה, אשר מאפשרת תיקון כתב טענות ככל שיש בו להעמיד את הפלוגתאות הנכונות בין הצדדים בפני בית הדין, וכן הנטיה תהיה להתיר את התיקון ככל שניתן לתקן את העוול שייגרם לצד השני כתוצאה מהתיקון באמצעות תשלום הוצאות.

יתר על כן, בית הדין לוקח בחשבון במסגרת שיקוליו את עיתוי הגשת הבקשה, וככל שמדובר בשלב מוקדם יותר בהליך הנטייה תהיה להיעתר לה ( ראה ד"ר י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה", הוצ' ניצן מהדורה 11 פרק 9 בעמ' 4).

על יסוד המפורט לעיל, לאור עיתוי הגשת הבקשה והחשיבות שיש לכך שבית הדין יברר את המחלוקת האמיתית בין הצדדים, אני מתירה את התיקון המבוקש. התובע יגיש כתב תביעה מתוקן עד ליום 29.9.2016 וימסור העתק ממנו ישירות לנתבע.

כמו כן, מאחר והמידע לפיו מבוקש התיקון היה בפני התובע בעת הגשת תביעתו, הרי שהתובע יישא בהוצאות התיקון בסך 1,500 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום, ללא תלות בתוצאות ההליך.

הנתבע יגיש כתב הגנה מתוקן תוך 15 ימים מקבלת כתב התביעה המתוקן.