ד"מ 58940-11-15

1.ביום 17.5.2016 ניתן על ידי פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבעים, לאחר שהתובע הציג בפני אישור על מסירת כתב התביעה לנתבעים מיום 12.1.2016 והיות והנתבעים או מי מטעמם+ לא התייצבו לדיון אליו הוזמנו.

2.ביום 15.6.2016 הגישו הנתבעים בקשה לביטול פסק הדין. בבקשתם טענו, כי "העובדה בגינה לא הוגש כתב הגנה נעוצה בהזנחה ו/או אי טיפול מצד עורך הדין דאז שאליו ניגש המבקש לשם הגשת כתב הגנה ואילו אותו עורך דין מצידו זנח את הטיפול בענינו של המבקש ואף פטר את המבקש בשלל תשובות לפיהן מטפל הוא בענינו כשבפועל הוא לא טיפל בענינו של המבקש והמועד להגשת כתב הגנה חלף" (ר' סעיף 2 לבקשה).

3.הנתבעים אף טענו בבקשתם, כי על פי יעוץ משפטי שקיבלו, הם עומדים בשני התנאים שנקבעו על ידי ההלכה הפסוקה לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד וכי "סיכויי ההצלחה של המבקש הינו התנאי העיקרי, ואילו התנאי הראשון אשר בוחן רק את סיבת אי התייצבותו או אי הגשת הגנה מטעמו הינו תנאי משני בחשיבותו" (ר' סעיפים 16-15 לבקשה).

4.התובע טען בתגובתו לבקשה, כי "הנתבעים טוענים שיש להם "טענות הגנה טובות" לתביעה – אך לא פרטו אפילו טענה אחת כזו, והדברים מדברים בעד עצמם" (ר' סעיף 2 לתגובה).

5.עוד טען התובע בתגובתו, כי "הנתבעים טוענים שהסיבה לכך שלא הגישו כתב הגנה ולא הגיעו לדיון היא ש"עורך הדין" שלהם לא טיפל בתיק – אך לא מפרטים מיהו אותו עורך דין. אם זו טענתם היחידה של הנתבעים, שיתכבדו ויגישו תצהיר של עורך הדין שמאשר את הטענות שלהם" (ר' סעיף 3 לתגובה).

6.בתשובה שהגישו הנתבעים ציינו, כי מקומן של טענות ההגנה בכתב הגנה "ולא במסגרת בקשה לביטול פסק דין, אשר ענינה הוא בחינה ראשונית לצורך הבירור המשפטי בין הצדדים" (ר' סעיף 2 לתגובה).

7.בהחלטתי מיום 6.7.2016 הוריתי על עיכוב הליכי ההוצאה לפועל, ככל שהתובע החל בהליכי הוצאה לפועל של פסק הדין, וקבעתי דיון ליום 17.7.2016.

8.ביום 12.7.2016 הגישו הנתבעים כתב הגנה וביום 17.7.2016 התקיים דיון בבקשה לביטול פסק דין.

דיון והכרעה