ד"מ 57831-06-14

1.בפניי בקשת הנתבעת למתן צו לגילוי מסמכים ולמתן תשובות לשאלון (להלן – "הבקשה").

2.במסגרת הבקשה עתרה הנתבעת לגילוי מסמכים כללי וספציפי ובמסגרת זו מסמכים התומכים בטענות התובע המפורטות בכתב התביעה. כמו כן נדרש התובע להשיב לשאלון שהופנה אליו.

3.במסגרת תגובתו, התובע טען, כי אין מניעה מבחינתו להעברת המסמכים המצויים בידיו ומסמכים נוספים שהנתבעת דרשה ממנו אינם מצויים ברשותו. לעניין הבקשה להשיב לשאלון ציין התובע, כי אין לחייבו להשיב לשאלון מאחר שלא הוצג כל טעם מיוחד לכך ובפני הנתבעת פתוחה הדרך לשאול את מלוא השאלות במסגרת הליך ההוכחות.

4.סעיף 46(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, קובע, כי: "בית הדין או הרשם רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ליתן לבקשת בעל דין צו למסירת שאלון לבעל דין אחר, אם היה סבור שיש בכך כדי לאפשר לבית הדין להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין".

5.הדרישה כי החלטה בעניין שאלון תינתן מטעמים מיוחדים שיירשמו משמעותה צמצום שיקול הדעת בעת מתן ההחלטה (דב"ע 3-398/97 ג'י.אי.טי.בי. תקשורת (1991) בע"מ נ' קרוגליאק, פד"ע לא 269). התנאים להרשות הגשת שאלון חמורים יותר מאלה המתייחסים להליכי הביניים האחרים. בכך גילה מתקין התקנות דעתו, כי רק במקרים נדירים תורשה הגשת שאלון (דב"ע נד/9-41 נורית נחום נ' דלית סופר, לא פורסם) והשימוש בהליך ביניים של שאלון צריך שיהיה נדיר ורק בנסיבות יוצאות דופן (דב"ע נו/9-261 אילנה בן עזרא נ' מדינת ישראל, לא פורסם).

6.מעיון בבקשה עולה, כי לא ניתנו ע"י התובע טעמים מיוחדים כנדרש בפסיקה ולא די בטענה, כי המענה לשאלון רלוונטי לתובענה. זאת ועוד, השאלות המוזכרות בבקשה, הינן שאלות שניתן יהיה לברר במסגרת הליך ההוכחות בתיק זה וזאת ללא צורך בשאלון. בנסיבות אלו הבקשה למתן תשובות לשאלון נדחית.

7.לעניין הבקשה לגילוי מסמכים יובהר, כי לאור האמור בבקשה ובתגובה, התובע ימציא לנתבעת תצהיר גילוי מסמכים מטעמו ערוך כדין עד ליום 1.11.15. העתק מהמסמכים המפורטים בתצהיר גילוי המסמכים יועברו לנתבעת עד לאותו מועד.

8.לעניין המסמכים המבוקשים בסעיף 7 לבקשה – התובע יפרט בתצהיר ערוך כדין האם מסמכים כאמור נמצאים ברשותו וככל שהם מצויים ברשותו, הוא ימציא העתק מהם לנתבעת עד ליום 1.11.15.