ד"מ 56178-03-15

;-

1.בתאריך 27.12.15 הגיש התובע טיוטת כתב תביעה מתוקן, כאשר התיקון בא לידי בחידוד התשתית העובדתית והאדנים המשפטיים על בסיסם הוגשה התביעה לרכיב פיצויי פיטורים לאחר שהתובע נטל לעצמו ייצוג משפטי.

2.בעקבות החלטת בית הדין הוגשה ביום 14.1.16 תגובת המשיבה המתנגדת לבקשה בטענה כי התובע הגיש 2 תביעות לקבלת פיצויי פיטורים בטענה כי הוא זכאי לאלה מכוח סעיף 14. במסגרת טיוטת כתב התביעה המתוקן טוען התובע גרסה חדשה לפיה על אף שהתפטר מעבודתו הובטח לו תשלום פיצויי פיטורים מלאים ובלבד שיסיים פרויקט לנתבעת טרם עזיבתו. עוד מעלה התובע טענת זיון שלא הועלתה במסגרת התביעות הקודמות. דומה כי יש סתירות מהותיות בגרסאות התובע וכי כל מטרתו לדוג עילת תביעה. בשים לב לאמור יש לדחות את בקשת התובע תוך חיובו בהוצאות משפט עבור ניהול סרק של ההליכים ועבור תגובה זו.

3.תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב-1991 קובעת כי בית הדין או הרשם רשאי בכל עת להתיר לכל אחד מבעלי הדין לתקן את כתבי טענותיו.

הכלל בנוגע לתיקון כתבי טענות הינו האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמיתית לדיון והאם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן (כגון כאשר מועלת טענה השוללת את זכות הצד שכנגד להתגונן בטענת התיישנות).

בענייננו וכאשר המדובר בשלב מקדמי של הדיון ומשטרם התקיים הוכחות ולאור ההלכות בנוגע לתיקון כתבי טענות, איננו מוצאים מקום שלא להיעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה.

4.לאור האמור לעיל הנני נעתרת לבקשה.

5.המשיבה-הנתבעת רשאית להגיש כתב הגנה מתוקן, אם רצונה בכך, בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו.

6. בשל העובדה כי הוגש כתב הגנה בתיק זה ישא התובע (המבקש) בהוצאות הנתבעת בסך 1,000 ₪.

7.יוער במאמר מוסגר באשר לטענת הנתבעת למינוי גרפולוג – כי על הטוען טענת זיוף להוכיח טענתו משכך, אין מקום כי ביה"ד יורה על מינוי גרפולוג.