ד"מ 56010-03-16

ביום 21.9.2016 הגיש התובע, שאינו מיוצג, בקשה ממנה עולה כי הוא מבקש לתקן את תביעתו וכן לדחות את מועד דיון ההוכחות שנקבע בתיק.

יצוין כי התקיים דיון בתיק ביום 24.7.2016, ובמעמד הדיון ציין התובע כי הוא תובע על תגמול בגין עבודה בשבת ובחג וכי הגיש את תביעתו לאחר שקיבל ייעוץ משפטי.

הנתבעת מתנגדת לתיקון שכן השלב המקדמי הסתיים, וכן התיק נקבע להוכחות אשר מועדם הינו 14.12.2016, וכן לאור הודעת התובע במעמד הדיון כי קיבל ייעוץ משפטי וכי הוא תובע רק בגין תגמול עבור עבודה בשבת ובחג. ככל שיעתר בית הדין לבקשת התיקון, הנתבעת עומדת על פסיקת הוצאות משמעותיות לטובתה.

תקנה 41 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 קובעת, כי בכל עת יכול בית הדין או הרשם להתיר לבעל דין או להורות לו לתקן כתב טענותיו.

גישתו של בית הדין לעבודה בנוגע לתיקון כתבי טענות הינה גישה גמישה, אשר מאפשרת תיקון כתב טענות ככל שיש בו להעמיד את הפלוגתאות הנכונות בין הצדדים בפני בית הדין, וכן הנטיה תהיה להתיר את התיקון ככל שניתן לתקן את העוול שייגרם לצד השני כתוצאה מהתיקון באמצעות תשלום הוצאות.

יתר על כן, בית הדין לוקח בחשבון במסגרת שיקוליו את עיתוי הגשת הבקשה, וככל שמדובר בשלב מוקדם יותר בהליך הנטייה תהיה להיעתר לה ( ראה ד"ר י. לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה", הוצ' ניצן מהדורה 11 פרק 9 בעמ' 4).

על יסוד המפורט לעיל, ובעיקר לאור החשיבות שיש לכך שבית הדין יברר את המחלוקת האמיתית בין הצדדים, אני מתירה את התיקון המבוקש.

התובע יגיש כתב תביעה מתוקן עד ליום 14.12.2016 וימסור העתק ממנו ישירות לנתבעת. ככל שלא יעמוד התובע במועדים, ישקול בית הדין למחוק את התביעה מחוסר מעש.

כמו כן, מאחר והצהיר כי קיבל ייעוץ משפטי טרם הגשת התביעה, ולאור העובדה ששינה את דעתו הנתבעת תיאלץ להגיש כתב הגנה מתוקן, וכן לאור העובדה שהבקשה הוגשה לאחר שכבר נקבע מועד להוכחות במעמד הצדדים ולבקשתם הרי שהתובע יישא בהוצאות התיקון בסך 1,500 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום, ללא תלות בתוצאות ההליך.